לפני כארבע שנים תושבת אשדוד הגיעה לבית החולים שיבא – תל השומר בכדי לבקר את קרוב משפחתה ששהה בבית החולים, היא ודאי לא תיארה לעצמה שאת הביקור בבית החולים תסיים אף היא כמאושפזת לאחר שתיפגע ברגלה.
אלא שכשיצאה מרכבה נתקלה לפתע בצינור בולט שהיה זרוק בחניה – והתוצאה היית כואבת. לאחר שנתקלה בצינור היא נפלה ארצה כשהיא זועקת מכאבים, בנה שהתלווה אליה לבית החולים מיהר להזעיק עזרה ולפנות אותה אל חדר המיון בבית החולים, בעזרת אחד מצוות בית החולים שמיהר לסייע לה במצוקתה.
לאחר בדיקות שעברה במיון התברר כי היא סובלת משבר בקרסול בעקבות אותה פגיעה, היא טופלה במיון שוחרה לביתה ועל מנת לנסות ולהחזיר את המצב לקדמותו עברה סדרת טיפולי פיזיותרפיה.
לאחר המקרה פנתה לעורך הדין איל כהן – ממשרד עורכי הדין כהן – קריסי המתמחה בדיני נזיקין – בבקשה כי יסייע לה.
עורך הדין כהן הגיש תביעה כנגד בית החולים וחברת הביטוח שלו במסגרתה טען בין היתר כי צינור הברזל אשר היה זרוק סמוך לרכבה "היווה סיכון בטיחותי לשוהי המקום בכלל ולתובעת בפרט". עוד נטען בכתב התביעה כי מעשיה ו/או מחדליה של הנתבעות עולים כדי רשלנות בכך שהנתבעות או מי מטעמן לא ביצעו פעולות שהיו יכולות למנוע את התאונה ובין השאר "לא דאגו לקיום חניית נכים שהיא נקיה ממכשולים או ממפגעים…לא דאגו להזהיר את התובעת בדבר הימצאות צינורות ברזל מסוכנים ו/או בלתי בטיחותיים…נהגו ברשלנות בכך שלא דאגו מבעוד מועד להסיר ו/או לגדר ו/או לתחם את מקום הימצאות צינורות הברזל הבלתי בטיחותיים כמתבקש בנסיבות העניין".
בכתב התביעה דרש עו"ד כהן לפצות את הנתבעת בגין הוצאות רפואיות, חוות דעת רפואית והוצאות נסיעה עד מועד הגשת התביעה, כמו גם כל הוצאות רפואיות בעתיד, לרבות הוצאות רפואיות על טיפולים אלטרנטיביים, ובכלל זאת הוצאות שיקום, עזרה וסיעוד בעתיד, הפסד השתכרות בעתיד לרבות זכויות סוציאליות, צער כאב וסבל.
לאחרונה בהסכם פשרה נקבע כי בית החולים שיבא תל – השומר יפצה את התובעת ב-160 אלף שקלים בגין נזקיה מהתאונה.
