בציון יום השואה, אי אפשר שלא להיזכר באדמו"ר מקאליב זצוק"ל שהיה סמל ודמות של ניצול שואה, אשר עד יומו האחרון פעל כל ימי חייו להנציח את זכרם של ששת מליון הקדושים הי"ד.
בשנת תשע"א השתתף במעמד סיום הש"ס במוסדות "החיד"א" יחד עם מרן הגר"ש בעדני זצוק"ל, האדמו"ר מפיטסבורג זצוק"ל ויבלחט"א הגה"צ רבי מאיר כהן שליט"א רב ק"ק "הריב"ז" ובעל "אוצר ספרי הלכה" וראש רבני האיחוד בעיר והרה"צ רבי יעקב לייפער ראש ישיבות "פיטסבורג".
בית המדרש היה מלא עד אפס מקום בקהל רב אשר שתו בצמא את דבריו.
בתוך דבריו ביקש מהקהל ללמוד שני הלכות שבת בכל אחת מסעודות השבת והבטיח שזה יגן וישמור על בני הבית שלא יפגעו מהטילים שהמחבלים יורים מעזה כשעדיין לא היה כיפת ברזל והפחד אז היה נורא.
דבר שני ביקש מהציבור לומר לאחר תפילת עלינו לשבח "שמע ישראל" לזכרם של ששת מליון הקדושים הי"ד וסיפר כיצד הוא עצמו ניצל מציפורני הנאצים הארורים ימח שמם לאחר שעבר 22 מחנות השמדה וראה את מלאך המוות כמעט בכל יום, וכך סיפר:
"אֶכְתֹּב לְמַזְכֶּרֶת לְמַעַן יֵדַע הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן, דִּבְעֵת שֶׁעָמַדְתִּי בְּתוֹר בְּאֹווֹשְׁוִיץ, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁזָּרְקוּ אוֹתִי לְכִבְשְׁנֵי הָאֵשׁ, אָמַרְתִּי: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מָה יִהְיֶה לְךָ מִזֶּה שֶׁיִּזְרְקוּ אוֹתִי לָאֵשׁ, אִם תַּשְׁאִיר אוֹתִי בְּחַיִּים אֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ שֶׁאֲנִי יֹאמַר אַלְפֵי פְּעָמִים "קְרִיאַת שְׁמַע" עִם יְהוּדִים, בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הִגִּיעַ מְפַקֵּד אֶס אֶס וְהוֹרָה לְשַׁחְרֵר אוֹתִי וב"ה מֵאָז אָמַרְתִּי מֵאוֹת אַלְפֵי פְּעָמִים "קְרִיאַת שְׁמַע" עִם רְבָבוֹת יְהוּדִים".
כאן ביקש לשיר "שמע ישראל" לבד ואחר כך כל הקהל שר יחד עימו, כשרבים מהקהל מורידים דמעות של רגש.