המנוח נולד במרוקו ובגיל צעיר עלה עם הוריו שלום ופרחה דהן ז"ל שנכספו תמיד להגיע לארץ ישראל והתישבו בדרום במושב "עוצם".
לאחר נישואיו התגורר במושב "עוצם" בסמוך להוריו ואחיו ולאחר מס' שנים עבר להתגורר בקרית גת. לפרנסתו עבד כקבלן שיפוצים, היה ידוע אצל כל בני המושב במצוות כיבוד אב ואם שהיה לסמל ולדוגמא במסירות מיוחדת מאוד להוריו כאשר תמיד דאג לכל מחסורם בכל עת, היה אוהב ומכבד תורה ולומדיה וכאשר אחיו הרב עובדיה דהן הקים את המוסד התורני בית הספר "בית יוסף" באשדוד, עזר ותמך בתחילת הבניה ושמח על הזכות לקחת חלק בבנית בית הספר לילדים, היה לו לב רחב ועין טובה, תמיד דאג לכל בני המשפחה בכל השמחות היה מכבד מתחילה ועד סוף.
המנוח היה מוכר לכל, כאדם המאיר פנים לכל אדם באשר הוא, קטן כגדול, מקדים שלום לכל אדם, מתעניין ומאציל ברכה. אהב כל יהודי באשר הוא אהבת ישראל לשמה. אהב לשמוח ולשמח את האחרים. היה לו את כח הנתינה, בכל הזדמנות השתדל להטות שכם וחסד למשפחות נזקקות ולתמוך בלומדי תורה, חוכמתו וישרותו הלכו לפניו, היה חביב על כולם, היה אדם צנוע ותמיד לא החזיק ממעשיו הטובים שעשה והיה רגיל לומר שמחובתינו להשתדל לעשות טוב לזולת כי לעולם הבא לוקחים רק מצוות ומעשים טובים.
בשלוש שנים האחרונות חלה הדרדרות במצבו הבריאותי ולפני כחצי שנה סבל מהמחלה הארורה שקוננה בגופו. בחודשים אלו עבר עליות ומורדות כשהתאשפז בבית החולים לעבור לטיפולים מיוחדים, רעיתו תחי' עמדה לימינו במסירות רבה כל התקופה עד ליומו האחרון.
מאז שחלה, אחיו הרב עובדיה התפלל עבורו ובכל מקום שהיה מוסר דרשה או שיעור תורה או תהילים היה מזכיר את שמו לרפואה שלמה, כך גם שהיה פוקד את בתיהם של גדולי התורה או כשנסע לקברי צדיקים בצפון היה מזכיר את שמו לרפואה שלמה מתוך דאגה לאחיו.
ביום הפורים בשעת הבוקר כשביתו של אחיו הרב עובדיה דהן היה ערוך לקבל את ההמונים למשתה היין כמידי שנה ולמצוות משלוח מנות, קיבל טלפון מאחיו להגיע מהר לבית החולים עקב הידרדרות חמורה במצבו הבריאותי, הרב דהן פשט את גלימתו ומיד נסע לבית החולים ללא כל הודעה מוקדמת משהגיע ראה את המצב הקשה והחלת בתפילות וקריאת תהילים בסמוך למיטתו, לאחר זמן הרופא סימן לבני המשפחה כי המערכות קרסו ותוך כדי שזעקו "שמע ישראל" יצאה נשמתו בעיצומו של חג הפורים כשהוא בן 70 שנים.
הרב עובדיה דהן פרץ בבכי יחד עם בני המשפחה כשברגע אחד יום החג והמשמח הפך לאבל ותוגה, והתארגנו מיד להלוויה בתוך זמן קצר שנערכה בשעות הצהריים במושב "נוגה".
קודם משא ההלוויה נאמר לציבור כי היות והיום הוא יום פרוים אסור לומר דברי הספד ולכן רהבנים יאמרו דברי חיזוק והתעוררות לכבדות של המנוח ז"ל.
בדברי חיזוק פתח הרב אליהו אמסלם מחנך בתלמוד תורה "חניכי הישיבות", אחריו הרב דניאל דוד בן חמו רב מושב "עוצם", הרב דוד דרשן רבה של מושב "נוגה". את חתימת דברי ההתעוררות סיים אחיו הרב עובדיה דהן יו"ר המועצה הדתית אשדוד.
הרבנים ציינו את החיסרון הגדול בפטירתו, כאשר המנוח היה לסמל אצל כל מי שהכירו בכיבוד הורים מופלאה בכל עת ובכל רגע, את מידותיו הנפלאות, בעשיית חסד והנהגתו עם הבריות תמיד בפשטות ובצניעות. כן הזכירו שעלתה נשמתו ביום כזה שכל עם ישראל מרבים בשמחה ואין ספק שיש שמחה גדולה כאשר מגיע נשמה כזו עם מעשים טובים. לאחר אמירת הקדיש יצא מסע ההלוויה עם רבים מבני המושבים באזור וכך עם דמדמומי חמה נטמן לצד הוריו ז"ל בבית העלמין האזורי מושב "נוגה".
בכך נחתמו פרקי חייו של דמות מיוחדת וצנועה, אשר מידת החסד והכבוד לזולת היו כל חייו, עם ההערכה לתורה וללומדיה ומצוות ומעשים טובים המלווים אותו בכתר שם טוב לעולם שכולו טוב.
הותיר אחריו כאובים שבורים ורצוצים, את רעיתו תחי' ואחיו.
תנצב"ה
