בימי חול המועד יצאו מפקחי משגיחי הכשרות ועברו יום יום במפעלים ובחנויות, ובדקו שאכן המאפיות ומקומות היצור של מזון חמץ, סגורים במשך כל ימי החג, כמו כן בחנויות הגדולות בדקו יום יום שכל אזורי המדפים בהם מונחים מוצרי חמץ, סגורים ואטומים היטב ביריעות ניילון ובמקרה של פתיחה או קריעת ניילון מיד הדביקו שוב את המקום.
השיא היה ביום שביעי של פסח, החל משעות אחר הצהריים והערב, צוות המפקחים והמשגיחים נפרסו בכל רובעי העיר והתעשיה וצעדו רגלית קילומטרים רבים ועברו בין החנויות לבדוק ולהשגיח שאכן לא פותחים עסקים המוכרים חמץ, על מנת להכין את העסק לקראת הערב, וכן במקומות מסויימים כמו פיצות ומאפיות מחשש להפשרת בצקים, גם בחנויות וגם במחסנים הסמוכים להם.
עם צאת החג, כחצי שעה לאחר הזמן כפי המוסכם ע"י הרבנות, נפתחו החנויות לרווחה וכמעט ולא נרשמו חריגות.
המפקחים והמשגיחים חזרו לביתם כשעה לאחר צאת החג מתוך תחושה של שליחות עם סיפוק רב ובתקוה להמשיך לזכות את רבים ושלא תצא תקלה תחת ידם.
