חשיפה מזעזעת ובלעדית- "עושק" המורים והגננות במוסדות החרדים "התחננתי אליו, הייתי במצב של מהיד לפה וזה לא עזר"

"400 אלף ש"ח" ו"150 אלף ש"ח" אלו הם רק חלק מהסכומים שמורים וגננות טוענים שנלקחו מהם במצטבר בתרגילים מסריחים ולא חוקיים בעליל.

גילוי נאות: לא היה קל להגיע לאנשים שמעידים כאן בכתבה, ולגרום להם שידברו איתנו בפתיחות כזאת. בשיחות ובמפגשים איתם נוכחנו לראות שמדובר באנשים שמאוד חרדים לפתוח את הנושא מחשש שהמנהלים יזיקו להם, או לילדים שלהם, או לבן משפחה אחר שעובד אצלם. חלקם דיברו איתנו דרך גורם שלישי מבלי להיחשף וחלקם היו אמיצים מספיק כדי לצאת לקרב הזה.

מה שנכתב כאן, נאסף על ידי תחקירני המערכת, מעדויות של עשרות עובדים שונים במשך מספר שבועות שהוצלבו אחת עם השניה והובאו כאן כמו שהם ללא תוספות או פרשנויות מצידנו.

אז איך לכאורה עובדת השיטה?

שיטה מס 1. על פי דבריו של ב' במוסדות שתחת עמותת "קדם מפעליו/אורות מרגלית" שלימד שם (הוא עד לא מזמן ואשתו עדיין) ביום בהיר אחד ביקש ממנו המנהל, לתרום למוסד שנמצא בקשיים סכום משתנה ע"ס כ1500 שקל (כשגם ככה היא עובדת שעתית לא במשרה מלאה) וכך זה התנהל חודש בחודשו עד שיום אחד ב' החליט שאי אפשר להמשיך ככה ובחודש הבא סירב לשלם את הסכום.

המנהל מצידו ממשיך ב' לספר לנו, לא מוותר וממשיך לדרוש בכל צורה את הסכום תוך לחצים שונים ומשונים שהכולל והישיבה בסכנה תוך התעלמות טוטאלית ממצבו הכספי של המלמד ואשתו, עד שעובדת אחת פנתה לבית הדין נגד המנהל ובה"ד החליטו, שהמנהל יכול לדרוש את הכסף רק אם יהיה הסכם חתום.

המנהל החרוץ מיד הוציא הסכם והחתים את העובדים הרלוונטים. אלא מה? על ההסכם חותמים במקום ללא מתן אפשרות לבדיקה והתייעצות חיצונית ואין העתקים הכל נשאר אצלו.

ב' שלנו לא פראייר, הוא לא חותם, לא הוא ולא אשתו. אבל, שאר הצוות מקבל עליו את הדין ובמשך שנים יורד להם עד 24% מהמשכורת שבתלוש שרשום על סעיף "תרומה". במצטבר מדובר על מאות אלפי שקלים!

"למרות החלטת הדיינים, קבלתי היתר ללכת לערכאות ולתבוע את הכסף שלי בחזרה על כל השנים האלה. מדובר על 400 אלף ש"ח סה"כ" מספר ב'.

ועוד כללים חדשים: עובדת רווקה או נשואה ב5 שנים הראשונות לעבודה בעמותה לא זכאית להבראה כשעל פי חוק זה תשלום חובה. אלא מה? התשלום נכנס במשכורת ונדרש במזומן חזרה למנהל. "התחננתי אליו היתי במצב של מהיד לפה וזה לא עזר."

התנהלות דומה לכאורה, שמענו גם על עוד מספר עמותות, שהמעידים, מסרבים לפרסם את שמם ששמור במערכת מפחד שיעיפו אותם מהמוסד או את בני משפחותיהם משם.

שיטה מס' 2. קיץ. על פי התנאים שהם אולי מוגדרים כשטח אפור ברשת בני יוסף, כלל המוסדות אמורים לצאת לחופשה ב1 ליולי. אבל, חוץ מהמורים של כיתות א עד ג שאותם מגייסים לטובת קייטנות במשך מספר שבועות. עד כאן הכל בסדר. אממה, השבועות האלו אמורים להגיע להם כימי חופשה כמו המלמדים של כיתות ד עד ח שיושבים בבית ונהנים, אבל, חלק מהמנהלים החליטו ולא ברור למה שאלה יגיעו לעבודה בימי החופשה שלהם ולא יוסיפו להם שכר על כך. ככה מקבלים תקציבים לקייטנות וחוסכים על חשבון העובדים. השיטה הזאת עובדת ברוב המוסדות.

שיטה מס' 3. ויתור על ימי הצהרה. למי שלא מכיר, ימי הצהרה אלו 2 ימים שהעובד רשאי להודיע, שהוא לא מגיע לעבודה ואין צורך לאישור על כך מהמעסיק. מיועד למקרי חירום לא עלינו. במוסד מסוים באשדוד, לכאורה על פי העדויות, מחתים אותם לבקשת ההנהלה, על ויתור של ימי ההצהרה ולא משאיר להם עותק מכך. "להחתים עובד זה נשמע נחמד ובהסכמה אבל, לא זאת ההרגשה בחדר החתימה במיוחד שלא קיבלתי עותק". טענות מעין אלו הגיעו אלינו על ת"ת "אבן ישראל"

שיטה מס 4. מנהלי המוסדות מחייבים את העובדים שלהם לרשום את הילדים שלהם במוסד בו הם עובדים ולא, הם יפוטרו. לא חוקי. גם זה קורה בכמות נכבדת של מוסדות.

נמשיך לעקוב ולפרסם ככל שניתן ואתם, ציבור העוקבים והקוראים, מוזמנים לפנות אלינו בכל דרך ואנו נעשה ככל שביכולתנו להמשיך להציף נושאים חשובים כאלה.

ובטלפון: ‎‏‪050-416-5058‬‏