בעוד המבצע האמריקאי מתמקד בהשמדת תשתיות צבאיות, פעילות חיל האוויר הישראלי מעידה על רמת תיאום גבוהה ועל נכונות להתמודד עם כל תגובה אפשרית מצד החות'ים.
חיל הים הישראלי נמצא הערב בכוננות מוגברת, לאור התרעות על איום אפשרי מצד החות'ים, המורדים מתימן הנתמכים על ידי איראן. גורמי ביטחון מדווחים כי קיים חשש ממתקפה על מטרות אסטרטגיות ברחבי ישראל, כאשר צה"ל נערך לתרחיש שבו כלי שיט עוינים, חמושים בכלי תקיפה איראניים מתקדמים כפי שפרסמנו כאן בעבר, יתקרבו לשטח הטריטוריאלי של המדינה. צו איסור פרסום חל על פרטי ההיערכות המדויקים, אך ברור כי המערכת הביטחונית מתייחסת ברצינות רבה לאפשרות של הסלמה בזירה הימית. להלן פרשנות מקצועית ומאוזנת על המצב, תוך התמקדות בהיבטים הלאומיים של האיום וההיערכות.
הים התיכון, שבמשך שנים רבות נתפס כגבול טבעי יחסית שקט בהשוואה לזירות היבשתיות, עשוי להפוך כעת למרחב קרבי פעיל. החות'ים, שצברו ניסיון מבצעי בזירה הימית במפרץ ובים האדום, מראים סימנים לכוונה להרחיב את טווח פעילותם. המודיעין הישראלי עוקב מקרוב אחר פעילותם, תוך ניתוח מידע על תנועות כלי שיט חשודים ועל אפשרות של שימוש בנשק מתקדם כמו טילי שיוט, כטב"מים ומל"טים ימיים מתוצרת איראן. היכולת של החות'ים לשגר כלי תקיפה למרחקים ארוכים כבר הוכחה בעבר במתקפות על סעודיה ואיחוד האמירויות, וכעת השאלה היא האם הם מסוגלים – ומוכנים – להפנות את הארסנל הזה לעבר ישראל.
האיום הימי הזה אינו מוגבל לנקודה גיאוגרפית אחת, אלא משפיע על כלל חופי המדינה – מהצפון ועד הדרום. מטרות אסטרטגיות פוטנציאליות כוללות נמלים מרכזיים כמו חיפה, אשדוד ואילת, וכן מתקני אנרגיה חיוניים לאורך החוף, כגון תחנות כוח ומתקני התפלה. הנמלים, שמשמשים כעורקי חיים לכלכלה הישראלית, מהווים נקודות תורפה משמעותיות. פגיעה בנמל חיפה, למשל, עלולה לשבש את אספקת הסחורות לצפון המדינה, בעוד נמל אילת עשוי להפוך למטרה בזירה הדרומית, שבה החות'ים כבר פעילים באופן עקיף דרך הים האדום. נמל אשדוד, כמרכז סחר מרכזי נוסף, נמצא אף הוא תחת סיכון, אם כי הוא רק חלק מהתמונה הלאומית הרחבה יותר.
מאחורי האיום הזה עומדת איראן, שמספקת לחות'ים לא רק נשק אלא גם הכוונה אסטרטגית. המורדים מתימן נתפסים כשלוחה של טהרן, שמבקשת להגביר את הלחץ על ישראל בזירות מרובות. הים, כמרחב שבו ההגנות הישראליות פחות נבחנו בהשוואה ליבשה ולאוויר, עשוי להוות הזדמנות עבור איראן לבחון את יכולותיה של ישראל ולערער את תחושת הביטחון שלה. המודיעין הישראלי מעריך כי החות'ים עשויים להשתמש בטקטיקות היברידיות – שילוב של כלי שיט קטנים, מהירים וחמושים, יחד עם כלי תקיפה בלתי מאוישים – כדי לנסות לחדור את קווי ההגנה הימיים.
חיל הים הישראלי, שנחשב לאחד הכוחות הימיים המתקדמים באזור, נמצא כעת במרכז המאמץ הלאומי להתמודד עם האיום הזה. ספינות קרב מסוג סער, צוללות מתקדמות ומערכות הגנה נגד טילים וכטב"מים נפרסו לאורך החוף, במטרה ליירט כל ניסיון חדירה עוד לפני שיגיע לטווח מסוכן. מערכות כמו "כיפת ים" – גרסה ימית של כיפת ברזל – נועדו לספק שכבת הגנה נוספת, בעוד שיתוף פעולה עם חיל האוויר מבטיח כיסוי מקיף של המרחב הימי והאווירי. עם זאת, האתגר הוא משמעותי: הים התיכון הוא מרחב רחב ידיים, והחות'ים עשויים לנסות להפתיע באמצעות גישה לא שגרתית או שימוש בכלי שיט סמויים.
צנזורה מונעת את חשיפת הפרטים על ההיערכות, משקפת את הרגישות של המצב ואת הצורך לשמור על יתרון מבצעי. גורמי ביטחון מדגישים כי המטרה היא לא רק להגיב לאיום אלא להרתיע אותו מראש. ישראל כבר הפגינה בעבר יכולת להכות ביעדים מרוחקים – כולל בתימן עצמה – והמסר לחות'ים ולאיראן ברור: כל ניסיון לפגוע במדינה ייתקל בתגובה חריפה. עם זאת, ההיערכות הנוכחית נשמרת בפרופיל נמוך יחסית, כדי לאפשר למערכת הביטחונית להתמקד במשימה מבלי להסלים את המתיחות מעבר לנדרש.
השלכותיו של תרחיש שבו החות'ים יצליחו לפגוע במטרה ישראלית הן רחבות היקף. מבחינה כלכלית, השבתה של נמל מרכזי – גם אם זמנית – עלולה לגרום לעליית מחירים, מחסור במוצרים ולפגיעה ביצוא הישראלי. מבחינה ביטחונית, פגיעה בתשתית קריטית כמו מתקן אנרגיה תחייב תגובה מהירה לשיקום, תוך כדי התמודדות עם איום מתמשך. מעבר לכך, ישנו ממד פסיכולוגי: הים, שנתפס כמרחב בטוח יחסית, עלול להפוך למקור חרדה חדש עבור הציבור הישראלי, אם האיום הזה יתממש.
בשלב זה, המצב נמצא תחת שליטה, והציבור לא נדרש לשנות את שגרת חייו. פיקוד העורף ערוך לספק הנחיות אם וכאשר יהיה צורך, אך כרגע ההמלצה היא להמשיך כרגיל תוך מעקב אחר עדכונים רשמיים. ישראל אינה זרה לאיומים מסוג זה, והניסיון שלה בהתמודדות עם אתגרים ביטחוניים מורכבים נותן בסיס לאופטימיות זהירה. חיל הים, בשיתוף פעולה עם חיל האוויר וכוחות נוספים, ממשיך לפעול במלוא העוצמה כדי להבטיח את ביטחון המדינה. המבצע האמריקאי הנוכחי, יחד עם נוכחות המטוסים הישראליים בשמי תימן, ממחישים את המחויבות המשותפת של ישראל ובעלות בריתה להתמודד עם האיום המשותף. המדינה ממשיכה לפעול כרגיל, עם מבט זהיר לעבר האופק הימי.
