על-פי נוהל החוק המקומי, נערכה בדיקה יסודית בבגדי האלמוני, טרם שליחת הגופה לשריפה, ובין המסמכים שנמצאו אותר גם דרכון ישראלי.
המשטרה פנתה אל קונסולית ישראל ברוסיה הגברת יפה אילוביצקי, והיא מיהרה להעביר את המסמכים אל "מרכז החסד היהודי שערי צדק" שבמרכז מוסקבה. שעייה דייטש מפקד זק"א ברוסיה הציג את המסמכים בפני מחלקת בירורי יהדות ברבנות הראשית של רוסיה, ולאחר בירור עמוק נודע כי המנוח היה יהודי כשר, יליד גרוזיה, שעלה בגפו לארץ ישראל וממנה חזר לפני תקופה קצרה למוסקבה, וחי בה לבדו ללא גואל ומשפחה.
במקביל שוגרה בקשה דחופה לקבל את גופת המנוח לקבורה יהודית כהלכה, והרשויות נעתרו ושיחררו את הגופה לקבורה. בשיתוף פעולה עם שליח חב"ד לקהילה הגרוזינית במוסקבה, חכם אברהם אלשווילי, נתרמו כל הוצאות הקבורה, ונערכה הלוויה מכובדת בבית החיים היהודי הוותיק 'מלאכווקא' שבפרברי מוסקבה, בהשתתפות מניין יהודים שליוו את הגלמוד בחסד של אמת לקבורה כדת וכדין.
