מידי שנה בני המשפחה בראשות בנו הגדול הרה"ג רבי רחמים חי חויתה הכהן שליט"א ראש ישיבת "אורחות חיים" לצעירים היו מקיימים סדר לימוד הקבוע כשעתיים כל שנה בליל ההילולא בבית הכנסת "מורשה" בקרית הרב אברמסקי בהשתתפות מאות אברכים, בתום סדר הלימוד היו אומרים את הקדיש ואת האשכבה ברוב עם.
השנה עקב הלחימה הקשה בימים אלו מאז שואת שמחת תורה, והוראות פיקוד העורף, ערכו בבית משפחת הרבנית תחי' הלימוד כנהוג עם בני משפחת הרב זצ"ל במהלך סעודת המצוה נשאו דברי תורה והעלו על נס את זכרו ומעשיו הגדולים.
בדבריהם הזכירו, כי לרבי חיים זצ"ל היתה הארת פנים מיוחדת, כל תלמיד במוסדותיו חש כבנו ממש, דאג באופן אישי לכל בחור ובחור. היתה לו הארה על פניו כשראה שתלמידיו שמחים בתורה, ידע בחכמה לשלב את הלימוד העיון התוניסאי יחד עם ההשקפה הישיבתית. הדבר היה ניכר בשיעורים אותם מסר בישיבה, ובכל דבר וענין. גם כשהיו מגיעים לביתו בסמוך לישיבה בשעות המאוחרות, היה קם ומתייחס בכובד ראש לתלמידיו בנעימות מיוחדת.
עוד סופר, כי מידי תקופה היה נוסע לג'רבה שבתוניס כדי לחזק ולעודד את הקהילה היהודית שם. בימיו הקצרים שהיה במקום, היה נודד ממקום למקום כדי למסור שיעורי תורה בשפה הערבית בהלכה ובפרשת השבוע.
בשעה שהיה מופיע בשערי התלמוד תורה, התלמידים היו רצים לקראתו ומבקשים ברכה מ'הרב הגדול שהגיע מארץ ישראל' שהרי הוא בנוסף גם נכד של מורינו ורבינו בכוונתם לסבו רבי רחמים חי חויתה הכהן זצוק"ל. היה נכנס לכיתות והיה בוחן את התלמידים והיה נושא בפניהם דברי חיזוק ועידוד. הרב הראשי לתוניסיה הרה"ג ר' חיים ביתאן שליט"א תמיד יצא לקראתו ושמח על בואו לג'רבה וכשהיה מגיע תמיד היה ניצב לצידו כשהוא מבטל עצמו כלפיו ולמרות זאת הרב זצ"ל היה מכבדו ומוקירו עד מאוד ומודיע ברבים לשמוע תמיד להוראותיו של הרב הראשי הרב ביתאן. כך גם כשהרב ביתאן הרב הראשי לתוניס היה מגיע לארץ הקודש, תמיד היה מתייעץ עם הרב זצ"ל שהיה מתפנה מעיסוקיו הרבים וגם היה מלווהו לבתיהם של גדולי תורה לקבל את ברכתם ולהתייעץ עימהם על בעיות שהיו עומדות על הפרק וכן בעזרה ודאגה לקהילה היהודית שם.
תלמידי הישיבה מספרים כי ראש הישיבה היה כאב לכל תלמיד ותלמיד, ודאג באופן אישי לכל בחור ובחור. הדבר היה ניכר בשיעורים אותם מסר בישיבה, ובכל דבר וענין. גם כשהיו מגיעים לביתו בסמוך לישיבה בשעות המאוחרות היה קם ומתייחס בכובד ראש לתלמידיו בנעימות מיוחדת.
את מוסדותיו הקים במסירות נפש רבה מתוך רצון ודחף פנימי להקים יד ושם לרבני וגדולי העדה זצוק"ל, בשנים האחרונות העתיק את דירתו מאשדוד למושב 'ברכיה' בסמוך לישיבה כשהוא דר בקראוון פשוט וביתו היה אוזן קשבת בכל עת לבחורי הישיבה.
ביום שישי האחרון, בשעות הבוקר התאספו מנין של מתפללים יחד עם חיילי צה"ל השוכנים באזור בימים אלו והתפללו על קברו בציונו הטמון בבית העלמין במושב, וערכו תפילה וקראו תהילים לזכרו ולע"נ כשבסיום ערכו ברכת מי שבירך לחיילי צה"ל ותפילה לשובם של החטופים לחיים טובים ולשלום.
בתמונות: הגר"ח כהן זצ"ל עם תלמידיו בישיבה
יהיה זכרו ברוך ,"ולא משתכחין"
תתפלל יל ים ישראל והחיילים שיחזרו לשלום
תודה רבה