כשהוקמה ישיבת "תפארת קאליב" בראשון לציון על ידי כ"ק מרן האדמו"ר מקאליב זצוק"ל, היה מהראשונים אז שלמד בישיבה זו, ומאז היה דבוק בכל לבו ונפשו כל ימיו לבית קאליב שהייתה רוח אפו ונשמת חייו. טוב לבו הנדיר בצבץ כבר אז בלמדו בישיבה. תלמידי הישיבה והוא בתוכם התמידו בלימוד בכל הסדרים, אך אוכל לא היה לאחר שהטבח הפסיק את עבודתו מחוסר מימון. הלך המנוח וטלטל את עצמו בין מושבי וקיבוצי הסביבה, מדלת לדלת, ואסף פריטי מזון עבור תלמידי הישיבה.
לאחר נישואיו, שנה אחת התגורר בחיפה ולאחר מכן עקר לראשון לציון שם החל לעמוד לימינו של הרבי מקאליב זצוק"ל בבניית הקריה בעיר, מתוך התמסרות מוחלטת ונאמנות אין קץ. מסופר, כי כאשר בניין בית הכנסת הגדל בקריה לא היה מוכן והגיעו הימים הנוראים, הלך המנוח ז"ל וארגן כמה אברכים יחדיו להשלים את רצפת בית המדרש. באישון ליל של סליחות 'זכור ברית', ערב ראש השנה ממש, הם הביאו חול ליישור הקרקע ואף ריצפו את כל בית המדרש. לאחר מכן הביא את ספר התורה אל בית המדרש וכך התפללו שם לראשונה באותו ראש-השנה. כל ימיו הזכיר הרבי מקאליב זצ"ל את חסדו זה של רבי אליהו מנחם, וזכר לו זאת לטובה.
כמעשהו בראשונה, היה מעשהו גם בבניית המקווה טהרה. לאחר שהמימון לבניית המקווה בושש מלבוא, הגיע המנוח ז"ל יחד עם רעהו יבדלחט"א הרה"ח ר' דוד מרדכי כהן שליט"א ויחד חפרו את הבור למקווה הטהרה והשלימו את בנייתו, מקווה שקיים ופעיל עד היום.
ר' אליהו מנחם ז"ל, היה צדיק בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו. ספוג באמונת צדיקים, והיה מכניע עצמו כלפיהם בהתבטלות אין קץ.
כיבד את ה' מגרונו ושימש כבעל תפילה בבית המדרש דקאליב בראשון לציון כמעט חמישים שנה. הן בשבתות ובימים טובים ובפרט בימים הנוראים ראש השנה ויום כיפור. קולו המשתפך בעריבות ובמתיקות עוררו יהודים רבים שהכירו את בית הכנסת רק אחת בשנה ומאז החלו לפקוד את בית הכנסת בקביעות. כל ימיו בראשון לציון עמד על כך שיתפללו בנוסח החסידי כפי שקבע הרבי זצ"ל למרות שנוף המתפללים השתנה במשך השנים.
זכה לראות עולמו בחייו כאשר בנה מכספו את בית המדרש "היכל התורה" ברמת ויזניץ, חיפה, שמיועד כולו אך ורק ללימוד תורה, כשרבים מבני חיפה קובעים בו את מקום מושבם ללימוד.
היה מופלג מאוד בכיבוד הורים. כבר לפני שנים רבות כשאביו חלה למשכב, טיפל ר' אליהו מנחם בכל צרכי רפואתו במסירות, ובזוג' שהייתה אלמנה במשך שנים רבות. בכל אותם שנים היה נוסע הרבה מראשון לציון לחיפה לשהות עם אמו ע"ה בימי חול ובשבתות ויושב במחיצתה שעות להרנין לב אלמנה ולכבד את אמו.
הוא רדף צדקה וחסד במלוא מובן המילה. תמיד שמח בחלקו והאיר פנים לכל אדם. בעבודתו כסוכן מזון, דאג רבות לרווחתם של בעלי העסקים הקטנים. כך גמל חסד בגופו, בנפשו ובממונו ומסיע אנשים הזקוקים.
בשנתיים האחרונות כאשר נזקק לטיפולי דיאליזה שהחלישו אותו מאוד, הוא עבר לגור בבית בנו באשדוד. לפני כחודש החזיר את נשמתו המזוככת לבוראה, כשזכה לכך שיו"ח עמדו סביב מיטתו ואמרו עמו פסוקי וידוי וקריאת שמע.
בפטירתו אבדה דמות ייחודית של יהודי נאמן וישר דרך, יראת שמים היא אוצרו, רודף צדקה וחסד, טוב עין ולב במשך כשנתיים עד ליומו האחרון התגורר בעירנו אשדוד, רבים נהנו להסתופף בצילו בבית הכנסת "טאלנא" שם היה קובע תפילותיו.
עם כלות השלושים נערכו לזכרו עצרת מספד והתעוררות בראשון לציון, חיפה, בני ברק ואשדוד. האדמו"ר מקאליב שליט"א עלה עם בני המשפחה ומוקיריו להקמת מצבה בבית העלמין בחלקת ויזניץ בעירנו, לאחר מכן נערכה סעודת מצוה בבית המדרש דחסידי סערט ויז'ניץ ברובע ז'.