ישנם ימים מלאים בדיווחים רבים שעולים באתר ״חרדים אשדוד״, פוליטיקה, חדשות, דיווחים ופרשנויות. אך ישנו יום – שהוא אחרת – יום תשעה באב.
יום בו אנו מרגישים חובה של ממש לחלוק איתכם את ההרהורים והצער סביב חורבן בית המקדש, תקופת אבל וצום המכונה תשעה באב. לטרגדיה עתיקה זו יש חשיבות עמוקה אפילו בזמננו המודרני, והיא משמשת תזכורת לקשר המתמשך בין העבר להווה.
בית המקדש עמד כמרכז החיים הרוחניים של העם היהודי בירושלים העתיקה. זה היה מקום של פולחן, אחדות ונוכחות אלוקית. אולם, המבנה הקדוש הזה עמד בפני שני מקרי הרס קטסטרופליים – בית המקדש הראשון בידי הבבלים בשנת 586 לפנה"ס ובית המקדש השני בידי הרומאים בשנת 70 לספירה. אובדן המקדשים הללו הוא סימן לנקודת מפנה בהיסטוריה היהודית, שהביא לגלות, פיזור וסבל.
בתשעה באב אנו עוסקים באבל קולקטיבי, המביע את צערנו באמצעות תחינות, המכונות "קינות". השירים והתפילות הנוקבים הללו מספרים את האירועים ההרסניים שהובילו להרס המקדשים, אבלים על אובדן החיים, התרבות והמקדש הרוחני. במשך מאות שנים, אינספור משוררים וחכמים כתבו את הקינות, כל פסוק משקף את הכאב והכמיהה לבניית בית המקדש ואת האחדות שסימל בעבר.
כאשר אנו מהרהרים על חורבן בתי המקדש, אנו מוצאים גם קשר ישיר למציאות הנוכחית שלנו. תשעה באב משמש קריאה לבחינת העוולות והפילוג של ימינו. זה מזכיר לנו את הצורך לשאוף לחמלה, אמפתיה ואחדות בינינו. בדיוק כפי שהמקדשים נחרבו עקב סכסוכים פנימיים ושנאת חינם, אנו צריכים לתקן את מערכות היחסים שלנו ולפעול לקראת מרחב משותף המאופיין בהרמוניה והבנה.
למרות שאנו חיים בעידן אחר, משמעותו של תשעה באב נותרה רלוונטית. אנו יכולים לשאוב כוח מהחוסן של העם היהודי לאורך ההיסטוריה ולכבד את זכר המקדשים על ידי חיפוש שלום ובניית גשרים בין קהילות. בכך אנו מקיימים את רוח התקווה הנצחית, מתוך אמונה שיום אחד, כאב תשעה באב יהפוך לתקופה של שמחה, עם בנייתו מחדש של בית המקדש השלישי והאחרון, שיפתח עידן של שלום אוניברסלי והארה.
יהי רצון שהרהורי תשעה באב יעוררו אותנו להיות סוכנים של שינוי חיובי, לקידום אהבה, חמלה והבנה בעולמנו כיום. ולעולם לא נשכח את ההשפעה העמוקה שהייתה לאובדן בית המקדש הקדוש על עמנו, מה שהעניק לנו השראה לפעול לקראת עתיד מזהיר והרמוני יותר לכולם.
חזק וברוך
קצר וקולע
שיבנה בית המקדש במהרה ובימנו, אכי״ר
מחזק