בעקבות מזג האוויר הסוער, ׳חרדים אשדוד׳ מגיש בפניכם הלכות ברכת ברקים ורעמים מאת הרב הגאון רבי אברהם מרדכי מרקסון שליט״א:
הרואה ברק ושומע רעם כאחד: מברך עושה מעשה בראשית בלבד, ויוצא ידי שניהם. (כ"כ המ"א, ואם בירך שכוחו וגבורתו ג"כ יוצא, אלא שלפי מנהג העולם שאין מברכים על הברק שכוחו וגבורתו, יעשה כנ"ל. שעה"צ סק"ז).
אך הרואה ברק לבד: יברך עליו מיד עושה מעשה בראשית. (והממתין יותר מכדי דיבור עבר זמנו ואסור לברך עליו). וכשיגיע הרעם יברך עליו בנפרד שכוחו וגבורתו.
ומי שממתין עד שמגיע הרעם ורק אז מברך את ב' הברכות תהיה אחת מהם לבטלה, כי מדינא די באחת, ואם עבר יותר מכדי דיבור מראיית הברק הוי ברכה לבטלה. ואינו יוצא ידי חובתו בזה, וכשיראה ברק אחר כך חייב שוב לברך עליו.
הסבר הדבר: כיון שמעיקר הדין יכולים לברך הן ברכת עושה מעשה בראשית והן ברכת שכוחו וגבורתו בין על הברק ובין על הרעם. אלא שהעולם נהגו לברך על הברק עושה מעשה בראשית, ועל הרעם שכוחו וגבורתו, כיון שזה נראה להם מתאים יותר.
מברך פעם אחת ביום, מלבד אם נתפזרו העננים לגמרי וזרחה השמש. למחרת מברך אף אם לא נתפזרו העבים. למחרת, פירושו כשהלך לישן שינת הלילה וקם. (קצות השלחן סי' ס"ו ס"ק כ"ג).
אם היו ברקים ורעמים באמצע הלילה, הקובע ליום חדש, הוא כשעבר רוב שינת הלילה, כמו שפוסקים לגבי ברכת התורה.
היושב בבית וראה אור הברק בחדר, אף שלא ראה את הברק בחוץ ברקיע: מברך. (ציץ אליעזר חי"ב סי' כ"א).
יש להעיר, מה שסבורים העולם שאין לברך על ברק או רעם המופיעים לבדם, זו טעות גמורה. ונובעת ממה שהביא המ"ב בשם החיי אדם שאין לברך על ברקים המופיעים מחמת חום, ולכן יש שממתינים לבוא הרעם ונכשלים בברכה לבטלה, אולם ברור שבימות הגשמים אין לחוש לזה.
(יש הממתינים לבוא הרעם, ומברכים רק עליו. וכשיגיע ברק חדש מברכים עליו, ובזה אין חשש איסור. אולם אין צורך לזה).