זה התחיל כמו יום שגרתי במרכז הרפואי אשדוד, אך תוך רגעים ספורים הפך למאבק על חייו של תינוק בן שנה. מירב אפתאבי, מנהלת מרחב אשדוד במכבי שירותי בריאות, שמעה לפתע צעקות: “הצילו, אני צריכה החייאה!” הדוברת הייתה דודתו של התינוק, שהחזיקה אותו בזרועותיה ללא תנועה, מחוסר הכרה.
מירב, חובשת מוסמכת, פעלה באינסטינקטים מקצועיים: היא לקחה את התינוק במהירות לד”ר משה ברוכא, מתמחה ברפואת משפחה, שהחל בטיפול מידי יחד עם צוות המרפאה. התינוק היה במצב קשה: התקף פרכוסים, חום גבוה ואי-יכולת לנשום כראוי. הטיפול המיידי כלל הורדת חום, מתן חמצן ושמירה על נתיב אוויר.
“הזמן עצר מלכת”
מירב, שזוכרת טראומה משפחתית מאובדן אחיין במוות בעריסה, סיפרה: “רק דמיינתי את הכאב של משפחתו, וידעתי שאני חייבת להציל אותו. זה היה רגע קריטי שהרגיש כמו נצח.”
במהלך דקות הטיפול האינטנסיביות, נשמע סוף-סוף הצליל שכולם חיכו לו: בכי. התינוק שב להכרה, ומצבו התייצב בהדרגה. בשלב הזה הגיעה האם, כשהיא בסערת רגשות. “חשבתי שאיבדתי אותו,” סיפרה, “אבל הצוות של מכבי הציל אותו בזמן. בזכותם אנחנו כאן.”
שליחות אישית ורפואית
ד”ר ברוכא, שזו הפעם הראשונה שבה התמודד עם אירוע כזה מחוץ לבית החולים, שיתף: “מדובר ברגעים של ריכוז מלא. ידעתי שכל שנייה קריטית.”
הצוות הזמין אמבולנס, ופינה את התינוק ואימו להמשך טיפול בבית החולים. בינתיים, מירב המשיכה לעקוב אחר מצבם גם לאחר האירוע. האם אף ציינה כי היא בתהליך מעבר למכבי בזכות החוויה המרגשת והטיפול האישי.
מירב מסכמת: “הזכות להציל חיים היא השליחות שלי. המקרה הזה היה תיקון אישי עבורי, ואני מודה על ההזדמנות לפעול במהירות ולמנוע אסון גדול.”
