חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
"אין תחום שנוגע לציבור החרדי שלא פעלנו בו בשנה האחרונה"

שישה נציגים, אגודה אחת: חברי סיעת 'אגודת ישראל' שוברים שתיקה בראיון חג ומקיף

שנה חלפה מאז הבחירות האחרונות. המלחמה, ההבטחה השלטונית שמתעכבת, האחדות שנשמרה, החלוקה השוויונית לקהילות, אלפי יחידות הדיור שבדרך, ההסתערות על פרויקטים בתשתיות ובתח"צ, יישום חריג של הסכמים והבטחות בחירות ותחושת השותפות של ראש העיר: חברי סיעת אגודת ישראל, הרב יחיאל וינגרטן, הרב שמואל שוק, הרב אפרים פישל ויזל, הרב עזרא שור, הרב יונה שטרנפלד והרב אברהם פלר מנסים לסכם שנה מאתגרת במיוחד. וגם: איך משפיעים החות'ים על 'מאוגדים'?
ששת נציגי אגודת ישראל באשדוד

 

365 מי יודע?

לסכם שנה בעיריה נשמע יומרני משהו. כיצד ניתן לקפל 12 חודשים של עשיה אל תוך שעה וחצי של שיחה משותפת? אבל דווקא האתגר הזה נפתר עד מהרה: כשכל אחד מששת הדוברים שסביב השולחן הגדול מדבר על רעהו ומחמיא לו בכנות, מהר מאד אתה מבין שהפעם לא תיאלץ לבחור למי לתת את הקרדיט על פעולה כזו או על עזרה לאחת הקהילות בעיר. מה שבולט במיוחד בלשכה שבמרומי בנין העיריה הוא האחדות השוררת בין החברים המייצגים פסיפס רחב של בני הקהילות בעיר.

חברי סיעת אגודת ישראל בעיריה התכנסו יחד בלשכת סגן ראש העיר הרב יחיאל וינגרטן. ביקשנו מהם לסכם שנה בתפקיד, להגדיר במשפטים מתמצתים את מה שחוו בבניין העיריה ב-12 החודשים האחרונים. אפשר לומר שאף אחד מהם לא חדש בזירה הציבורית. לכל אחד שובל ארוך של פעילות קהילתית ענפה כאשר היה זה אך מתבקש להמשיך ולפעול מתוככי מליאת מועצת העיר, המקום שמעניק השפעה ומרחב פעולה רחב הרבה יותר לכל מי שרווחת הציבור לנגד עיניו. במועצת העיר, בוועדות, במסדרונות העיריה ובין לשכות הפקידים הבכירים, באגפים ובמחלקות – העבודה הסיזיפית שנעשית הרחק מעין הזרקורים היא זו שמייצרת פירות מבורכים עבור הציבור כולו.

והפעילות הענפה הזו מתבצעת עבור כל תושבי העיר, מכל החוגים ומכל האזורים. מבט חטוף על שורת המגבעות המונחות בצד מגלה את הרבגוניות של המשתתפים. מגבעת גוראית קלאסית, לצד שני כובעי סאמט, בתווך צמד כובעי קנייטש, אבל לכל אחד ייחודיות משלו והניואנסים חשובים. תמיד. גם אזור המגורים של חברי מועצת העיר של אגודת ישראל מאפיין את הפריסה הרחבה והשפעת התנועה על הציבור החרדי ברחבי העיר: הרב יחיאל וינגרטן ורעהו הרב עזרא שור מתגוררים באזור ט'; הרב שמואל שוק הינו מוותיקי האזור המתחרד של רובע ו'; ברובע ז' מתגורר הרב אפרים פישל ויזל; הרב יונה שטרנפלד הוא מהפנים המוכרות של הקהילה החרדית הותיקה ברובע ג'; וגם מקומו של רובע ח' לא נפקד, הרב אברהם מרדכי פלר מתגורר במקום כמעט מאז הוקמה בו השכונה החרדית.

חברי סיעת אגודת ישראל באשדוד

למרות החשש: האחדות נשמרה

אין זה סוד שמערכת בחירות מורכבת עברה על העיר לפני שנה. האחדות החרדית האשדודית המפורסמת עמדה בפני שעת מבחן אחר שגורמים מחוץ לעיר הפרו אותה. אך בחלוף שנה ניתן לומר בברור: משימתם נכשלה. במבחן התוצאה האיש שברחוב לא חש כל פילוג. כמו תמיד, נציגי אגודת ישראל ממשיכים לשרת את כל תושבי העיר ואת הפונים אליהם מכלל הקהילות באשדוד החרדית, ואיש לא נמנע מפניה לנציגים שלהם רזומה עשיר של סיוע ועזרה לכל אחד ואחד.

אולי יעניין אותך

"קח לדוגמא את הרב עזרא שור. האיש הוא כתובת מוכרת לכל מה שקשור לבעיות הנוצרות באגף הגביה בעיריה", נוקט הרב וינגרטן בדוגמא מוכרת. "תושבי העיר, מנהלי מוסדות, בעלי עסקים – אין מי שלא מכיר את מספר הטלפון של הרב שור. האיש שכל שיחה איתו היא נעימה ולבבית, פועל במקצועיות מרשימה, מצליח לפשט בירוקרטיה מורכבת ולצלוח מהמורות שבמבט ראשון נראות כבלתי עבירות. רבים חסכו סכומים משמעותיים רק אחרי שהרב שור נכנס לעובי הקורה והבין כי למעשה החיוב שגוי ושניתן לבטלו או להפחיתו. זו היא דוגמא של פעילות אגודאית מרשימה, מקצועית, למען כל אחד ועבור כל תושבי העיר. כך פועלים כל הנציגים".

כתובת מוכרת. הרב עזרא שור

ואם תרצו, דבריו של הרב וינגרטן לא רק שהם ממחישים את מה שעושים חברי אגודת ישראל עבור כל תושבי העיר, אלא גם ואולי בעיקר, מפנים זרקור למערכת היחסים שבין חברי הסיעה. אנו רגילים לשמוע על חברים שמדברים על עצמם, מספרים על מה שעשו, ומצפים, בצדק, להכרת תודה. כל זה לא מתרחש בלשכה הזו. כאן אנו עדים לשיח הפוך בו כל אחד מדבר על השני ומספר על ההצלחות שחברו קוצר בזירה הציבורית.

במקום לעדכן על החלטות עם השלכות רוחב בדיור ובתיקצוב שהתקבלו בהנהלת העיריה תודות לשתדלנותו המאומצת, החלטות שאת פירותיהן נראה גם בשנים הבאות, מעדיף סגרה"ע הרב וינגרטן למנות את מה שעשו חבריו לסיעה. דווקא האיש שמתוקף מעמדו כיו"ר הסיעה וכסגן ראש העיר האחריות מונחת על כתפיו והוא שותף להנהלת העיר, להתוויית החזון ולתכניות התפתחות העיר בשנים הקרובות תוך דאגה לצרכי הציבור החרדי – מעלה על נס את ההתפתחות המרשימה של התחבורה הציבורית בעיר לה דואג הרב שוק ומציין לשבח את רשת שיעורי התורה בניהולו של הרב שטרנפלד.

לתפיסת החברים, מטרת אגודת ישראל בכל הקשור לעסקנות המתבצעת בין כתלי העיריה היא לדאוג למען קדשי שמים כמובן, ובמקביל להביא את דרישותיו של הציבור החרדי אל קדמת הבמה, הן אל מול אסטרטגיית ההתפתחות של העיר, דאגה לדירות שייועדו עבור הציבור החרדי, להקצאת מקומות למוסדות ולבתי כנסת, לפיתוח מיזמים ציבוריים כמו פעילות רוחנית, תחבורה ציבורית מיטבית, ישיבות בין הזמנים ועוד, ולא פחות מכך, לדאוג לאזרח הקטן, לאיש שבקצה, זה שנתקל בבעיה ומרגיש שהשמים נופלים עליו, אבל זה ממש לא נכון – אפשר לסייע לו.

מטבע הדברים, כל פניה של מנכ"ל העיריה למשל בנוגע לציבור החרדי מועברת ללשכת סגרה"ע ועומדת לטיפולו. כך במפגשים קבועים של הנהלת העיר, של ראשי הסיעות החברות בקואליציה העירונית או בהכנה לוועדות משמעותיות – כל אלו מובאים לפתחו של הרב וינגרטן, וזה מתוך שותפות הדוקה ושוויונית עם הציבור החרדי, עליה הכריז ראש העיר.

למען כולם

וכשהרב וינגרטן מדבר על פעילות למען כל תושבי העיר הוא מתכוון לכך. רק לאחרונה שמענו על מרכז מסחרי מוכר באזור הותיק של העיר, שמזה תקופה ארוכה מושבת ואינו מאוכלס. אך מונה הארנונה שלו המשיך לתקתק באין מפריע. החיוב הצטבר לסכומי עתק כאשר בעלי המקום לא ידע לכלכל את צעדיו, עד שאי מי הפנה אותו לרב שור. "דבר איתו. הוא נציג 'אגודה' בעיר, הוא יפעל למענך", לחש לו חבר. "למעני?" תהה האיש שלא נמנה על הקהילה החרדית בעיר, אבל לא היה לו מה להפסיד. כשהרב שור קיבל את הפניה הוא צלל לפרטים, הנחה את האיש אלו מסמכים להגיש וקיבל את ההנחה המגיעה לו על פי הנסיבות החריגות. "הוא הציל אותי", אמר האיש המופתע למראה העסקן החרדי שנחלץ לעזרתו מבלי שהיתה ביניהם כל היכרות מוקדמת.

אבל העזרה והסיוע שאגודת ישראל מגישה בולטת שבעתיים בזירה התורנית שם היא פועלת למען כלל הציבור ומשתרעת על פני העיר כולה. בניצוחו של הרב יונה שטרנפלד פועל מערך שיעורי תורה שעל ידי "מאוגדים". המערך פועל בכל אזורי העיר, במסגרתו מתקיימים קרוב ל 40 שיעורי תורה שנמסרים פעמיים בשבוע על ידי מג"שים מנוסים שמדברים בשפת העם וחודרים אל הנקודה היהודית הפועמת בליבו של כל יהודי. "הצימאון גדול", אומר הרב שטרנפלד. "אלו יהודים רבים, אנשים ונשים, שמבקשים לשמוע עוד ועוד, להכיר את הלכות שבת על בוריין ולחזק את הקשר שלהם ליהדות. אנחנו נותנים להם הזדמנות והם לוקחים אותה בשתי ידיים ורק מבקשים עוד".

בפועלו זה רואה הרב שטרנפלד את אחד מייעודיה של התנועה הקדושה שיסודתה בהררי קודש, גדולי ומאורי האומה. "מנהיגי אגודת ישראל בקשו תמיד לפרוץ החוצה, אל מעבר לקהילות החרדיות, להשמיע את דבר ה' בקרב העם שבשדות, להציג בפניהם את האור הגדול הבוקע מהיהדות השורשית, האותנטית. כעת נוצרה לנו הזדמנות להרחיב את הפעילות, למסד אותה ולהגדיל את השפעתה".

הוא מוסיף ומחדד: "יסודות העיר אשדוד החרדית בהררי קודש, במסירות נפשו של מו"ר מרן הגאון רבי דב צבי קרלנשטיין זצוק"ל אשר העמיד כל דבר שבקדושה בעיר, ואף חתנו ממלא מקומו מו"ר הגאון רבי משה שמידע שליט"א מזכיר רבות איך שחמיו זי"ע סגר את נמל אשדוד בשבתות כאשר יוזכר כי מדובר בנמל הגדול בארץ. יחד עם פעולותיו פעל רבות למען מה שנקרא העם שבשדות, דאג בעצמו לצמאון האדיר שלהם והגביר חיילים לתורה ויהדות והיה אכפת לו הרבה מהם וכך הנחיל לנו כאן בעיר".

הרב שטרנפלד מספר על מורו ורבו הגאון רבי אשר דויטש זצ"ל שתינה בפניו את העובדה שהציבור החרדי פונה לציבור הכללי פעם ב 4 שנים לקראת הבחירות. "אנחנו צריכים ללוות אותם בכל השנה, בכל השנים", אמר לו הגר"א דויטש. ואכן, זכה בערוב ימיו לשמוע על הרחבת הפעילות, על שיעורי התורה המתקיימים בכל רחבי העיר ועל הצימאון העז שכעת מרווים אותו במים חיים, אין מים אלא תורה.

פועל ללא הפסקה. הרב שטרנפלד פועל לכבוד המת בזירה קשה באשדוד

כשאנו שואלים את הרב וינגרטן כיצד הוא תופס את תפקידו בעירייה, הוא עונה כי אמנם נציג סיעת אגודת ישראל במועצת העיריה ומחויב לבוחריה, אך משמש הוא כסגן ראש העיר של כולם ומחויב לרווחת כלל התושבים. ההערכה שרוחשים לו חברי מועצת העיר מכלל המפלגות, לאו דווקא החרדיות, מעידה על כך. בלשכתו נהוגה בפועל מדיניות דלת פתוחה, הלכה ולמעשה, והיא מהווה כתובת לכל פניה, כאשר רבים מהפונים לא נמנים כלל על הציבור החרדי אך רבים מאלו שנתקלו בקשים בבניין העיריה שמעו להמלצה של חברים, העפילו לקומה החמישית והגיעו הישר ללשכת הרב וינגרטן.

ההצלחה של הנציגים במישור העירוני נזקפת גם לנציגים בזירה הארצית. לשכתו של שר השיכון הרב יצחק גולדקנופף פתוחה בפני נציגי העיר, כאשר יחד עם מנהל הלשכה הרב מרדכי בבצ'יק מייצגים השניים את האינטרס האשדודי בבמה הארצית, בשיכון ובשאר משרדי הממשלה הרלוונטיים. וכמובן, ח"כ הרב יעקב טסלר בעצמו תושב אשדוד ומי שבמשך שנים רבות שימש כבר מועצת העיר עד שנכנס הרב שמואל שוק למלא את מקומו – מסייע רבות וקשוב לכל פניה שמגיעה מאשדוד. "הקשר ההדוק עם הנציגים בכנסת ובממשלה מעניק לנו מכפיל כוח ומסייע רבות בזירה המקומית", אומרים כולם.

שת"פ עם הנציגים הארציים. נציגי סיעת ׳אגודת ישראל׳ בפגישה בלשכתו של שר השיכון יצחק גולדקנופף בשנה האחרונה

מהפכת התחבורה הציבורית והתשתיות

ברגע שפתחתי בשאלה תמימה על נושא התחבורה הציבורית בעיר, ותשתיות בכלל, כל העיניים בשולחן הופנו אוטומטית לעברו של הצעיר שבחבורה הרב שמואל שוק, שלמרות שכיום ראש ורובו בתכנון וניהול מדיניות החינוך החרדי בעיר, הוא לא עזב את קידום התח"צ בעיר ומחוצה לה. העובדה שהנסיעה לבני ברק או לבית שמש כיום זורמת באמצעות מספר גדול במיוחד של נסיעות, נזקפת לזכות פעילותו המאומצת והשקעתו בתחום.

אם בשגרה מדובר בלו"ז קבוע, אזי לקראת חגים, פורים וחנוכה, סוכות ופסח ועוד המשימה הופכת למורכבת במיוחד. הרב שוק הוביל מהפכה בכל הקשור לשירותי התח"צ בעיר, ממנה נהנים התושבים כולם. קשריו עם מנהלי האגף לתח"צ במשרד התחבורה לצד העובדה שהוא דואג להשתתף בכל ישיבות ההכנה שנערכות עם חברות התח"צ מוכיחות את רצינות כוונותיו ודאגתו לציבור הנוסעים כאשר כל המשתתפים באותן ישיבות מבינים כי מילה שלו היא מילה ואין מי שמבין את צרכי הציבור החרדי טוב ממנו.

לרב שוק אין זמן למחמאות, הוא מבקש רק לחדד מידע שחשוב שהציבור יידע: "למרות שלא עבר תקציב לתוספות שירות לבינעירוני, הצלחנו לשפר דרמטית את השירות בקווי אשכול אשדוד הבינעירוניים, דבר זה הגיע לידי ביטוי בסופי שבוע ובכל היומי דפגרא המכונים בעגה המקצועית במשרד התחבורה 'ימים מיוחדים'. לצד זאת, יש את תוספות השירות לימי א-ה שהכנו עבורן תכניות מפורטות יחד עם לשכת סגן השר הרב מקלב במשך כמה שנים. אני בדיונים על כך כל העת מול משרד התחבורה וחב' אלקטרה אפיקים', אני יכול לומר שאין שבוע שאני לא נפגש איתם בנושא, הדברים לוקחים זמן ותלויים בתקציב אבל בס"ד זה יקרה. כעת לאחר אישור תקציב המדינה 2025, אני מקווה שהדברים ייצאו לפועל".

בכל שעה ובכל זמן. ח"מ הרב שוק בסיור בעבודות ברובע ז' יממה לפני בדיקת חמץ סמוך לשעה 4:00 לפנות בוקר.

ואי אפשר להתעלם מהשדרוג הענק שעוברים כבישי רובע ז', ובכלל כל נושא התשתיות ברובעים החרדים מקבל טיפול שלא זכור כמותו שנים רבות. כשאנחנו הולכים בכביש ונתקלים בעובדים החביבים המכוונים את התנועה, כדאי שנזכור כי התקציב הדרוש לפרויקטים מסוג זה עומד על מיליונים רבים, וזה לא קורה לבד. "זו מדיניות מוצהרת של ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי", מדגיש הרב שוק, "שחותר לשיפור איכות החיים בכל רובעי העיר, ובכלל זה ובאופן שוויוני מלא, שם דגש על הרובעים החרדים. כל הצוות של ראה"ע מרגיש מחויב למשימה הזו, ובראשם מנכ"ל העירייה אילן בן עדי והמשנה שלו הגב' בר אולפן, ואני כאן לפה להודות להם בשם כלל התושבים".

הרב שוק לא מטאטא את התלונות שמתקבלות מתושבים בעקבות ביצוע העבודות, מטבע הדברים. "למשל בפרויקט הנוכחי לשדרוג וחידוש ציר רשב"י-רבי יהודה הנשיא, כולם רואים את האבק ועומסי התנועה בשעות מסוימות, אבל כל אחד מבין שזה זמני בדרך לשיפור איכות החיים של כולנו. עוד לא נולדה השיטה של החלפת תשתיות בן לילה, כפי שאולי חלקנו היינו רוצים. כעת המאמצים הם לסיים את לו"ז העבודות כך שבפסח כל שטחי העבודה יכוסו באספלט שכבה ראשונה, ונקבל רובע נקי ונעים לחג".

"בהקשר הזה", מציינים הרב וינגרטן והרב שוק, "חלקן של ראשי המינהלות משמעותי מאוד. כך השיתוף פעולה שלנו עם הרב אברהם ליבוביץ יו"ר מינהלת רובע ז', מוצא ביטוי במאות שעות דיונים ופגישות שמסתכמות עד לשלב הביצוע בשטח. כמו כן, אנו גאים בהקמת המינהלת החדשה ברובע ו' שבראשה הוצב הרב משה זילברברג, איש הרובע ואיש עשייה לתפארת, וגם שם אנו שוקדים על פרויקט תשתיתי ענק לשדרוג התשתיות הישנות בקווי הביוב והניקוז, דבר שישפר משמעותית את איכות החיים ברובע הוותיק".

למען הפרט

מטבע הדברים משמשים הנציגים כתובת לאלפים שמבקשים את עזרתם בתחומים רבים אך לעולם לא ניתן לרצות את כולם, חרף המאמץ שנעשה לסייע לכל אחד. העסקנות בשירות הציבור מזמנת לכל עסקן רגעים של תסכול מכך שפעולותיו לא מקבלות את הערכה לה הן ראויות, אולם מה שמאפיין את ששת היושבים סביב השולחן הוא שכולם מונעים מתחושת שליחות שמתעלה מעל הרגע הנוכחי ומכוונת אל המטרה הגדולה.

נתייחס לנציגים החברים בוועדת התכנון והבניה, הרב וינגרטן ולצידו הרב שוק. הם פועלים ללא לאות לשם הרחבת זכויות הבניה באזורים החרדיים המאפיינים במשפחות ברוכות ילדים המצטופפות בדירות שלא מספקות מענה למשפחה המתרחבת, אולם לא אחת תושב מחליט לבנות ללא היתר או לחרוג מההיתר שניתן לו וכאשר הוא נתקל בפיקוח העירוני הרי הוא ממהר לפנות לנציגים בעיריה שיסייעו לו. הם אכן מנסים ככל יכולתם, אבל לא אחת הם מוגבלים, במיוחד במקרים בהם מתקבלות תלונות של שכניהם לבנין שלא רואים בעין יפה את מה שמתרחש בסביבתם. הדבר קורה גם בתהליך שלפני ההיתר, כאשר מתקבלות התנגדויות של שכנים לבקשות הרחבה. ההתנגדות נידונה בועדת התכנון והבניה והיא מעמידה בדילמה קשה את הנציגים החרדיים. "במקום לסגור עניינים בארבע עיניים או בסיוע של בורר מוסכם, בית דין או רב מתוך הקהילה, משמיעים את ההתנגדות בעיריה ומאלצים את חברי הועדה לתכנון ובניה להכריע בין הצדדים. האם מישהו חושב שנציגי הוועדה הינם חכמים יותר מאשר רבני בית הדין בעיר?" תוהה הרב שמואל שוק בקול. "התנגדות או תלונה שמתקבלים בעיריה מהווים חילול ה' של ממש ואין להם מקום, אלא במקרה בו התקבל אישור מרב בגלל נסיבות המצדיקות זאת".

"צריך לדעת שתלונה נגד השכן למוקד 106 לא יוצרת פתרון אלא רק מעמיקה את הבעיה", מסביר הרב שור. "התלונה מעניקה אשליה של מענה רגעי אך היא רק גורמת לעוגמת נפש מרובה לשני הצדדים". החברים כולם, שמתגוררים ביננו ועדים למחלוקות המתעוררות סביב עניינים הנוגעים לבניה והרחבה, ממליצים להיעזר ברבנים מוכרים או להביא את הדברים להכרעת בתי הדין בעיר. "ברגע שמוגשת תלונה בעיריה, מלבד העניין ההלכתי הכרוך בה, היא יוצרת תהליך שגם למגיש התלונה אין שליטה עליו".

ואלו רק דוגמאות לקונפליקטים שנופלים לידיהם של נציגי הציבור החרדי בעיריה. אמרנו בעיריה, אבל השפעת הנציגים מתרחבת גם מחוצה לה. מי שזקוק לעזרה במשרדי ממשלה או בענייני רפואה, מכיר את מספר הטלפון של הרב אברהם מרדכי פלר. האיש ממעט לדבר אבל פועל הרבה. כשאתה מתקשר אליו בבקשה לזרז תור במשרד הפנים בגלל טיסה דחופה לרגל מקרה רפואי או אחר, ברגע הראשון תתקשה להבין מה עליך לעשות, אבל כשתקבל את ההודעה על התור שנקבע מהיום להיום, תבין שמישהו הרים טלפון לאיש הנכון ודאג לך. בלי הרבה דיבורים. כך גם ב'אסותא' שם משמש הרב פלר כנציג הציבור החרדי. במילים בודדות הוא מצליח לחולל גדולות ונצורות. כשתנסה לומר תודה הוא כבר לא נמצא בשטח. היה, עשה מה שעשה, והמשיך הלאה.

המשיך הלאה לאן? למקרה הבא. הרב פלר מכיר את העיריה במשך למעלה מ30 שנה, עוד מהימים בהם היא שכנה ברובע ד' בעיר. הוא ניחן ביכולת נדירה לרקום קשר עם הפקידים הנכונים, שמבינים כי האיש לעולם לא מבקש דבר עבור עצמו אלא רק עבור אחרים, וזה מה שגורם להם להיענות לבקשותיו החוזרות והנשנות.

איש עשייה בשקט ובדממה. הרב פלר בטקס חנוכת סניף רפואי באשדוד.

בדומה לכך, איש לא התפלא לראות בערב שבת חנוכה למשל את הרב אברהם יונה שטרנפלד מסתובב בין תחנות האוטובוסים בעיר, ומוודא שכל נוסע תופס את מקומו בנוחות ואוטובוסים במספר מספיק עומדים לשירות הציבור. "הפקחים בשטח מתייחסים אחרת לחבר מועצת העיר שבא לראות מקרוב כיצד הדברים מתנהלים. הם מעדכנים את הנהלת החברה שמצידה מבינה כי כאן צריך לדאוג לשירות מלא", הוא אומר.

את הרב אפרים פישל ויזל אולי לא הכירו בעירייה עד לבחירות האחרונות בהן הצטרף לאגודת ישראל, אבל בזירה הציבורית החרדית הוא מוכר היטב. מאז הבחירות מסדרונות העיריה פוגשים אותו שוב ושוב. "אני מכיר את כל חברי המועצה. רק החרדים נמצאים פיזית בבניין העיריה, מכירים את הפקידות הבכירה ופועלים למען התושבים במהלך השנה כולה. אחרים נראים בעיקר בישיבות המועצה, פחות בוועדות שנתפסות 'כמשעממות' והם מגיחים רק לקראת הבחירות", אומרים החברים.

להרבות כבוד שמים. לצד מורו ורבו כ"ק מרן הקוה"ט מויז'ניץ יחד עם ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי

על משמר החינוך

עולם החינוך מעסיק כל אחד בציבור החרדי. כולנו מפקידים את ילדינו בידי מערכת החינוך שעליה אנו סומכים ומצפים ממנהלי המוסדות לעשות את המקסימום עבור הילדים. כאן בעיר יודעים המנהלים שיש להם אוזן קשבת אצל חברי אגודת ישראל. מוסדות החינוך בעיר זוכים לתמיכה הגונה מהעיריה וכך איכות החינוך בעיר גבוהה ביחס למוסדות מקבילים בערים אחרות. מיזמים שבערים אחרות אין מי שיממן אותם, כאן בעיר מקבלים תמיכה הגונה שמסייעת להם להתרומם ולהתקיים לאורך זמן. "חלק גדול מהתקציבים שנציגי אגודת ישראל משיגים מופנה לחינוך", אומר הרב וינגרטן שחולק בדבריו שבחים לראש העיר ד"ר יחיאל לסרי "איש של חזון ומעש. שפיו וליבו שווים. שחרת על דגלו את השוואת הילד החרדי לילד במערכת הציבור הכללית ופועל בכל דרך לממש את ההבטחה הזו, עליה הוא חוזר שוב ושוב".

וזו היא אמירה שנשמעת מפי כל הנוכחים, שמרעיפים על ראש העיר שבחים, ולצידו למ"מ גבי כנפו ולמנכ"ל העיריה אילן בן עדי. "הם קשובים ונותנים לציבור החרדי את מה שמגיע לו, כאשר לא פחות מעצם הנתינה היא הגישה: נוחה, מתחשבת ומבינה. איננו מרגישים כמו העני בפתח שמתחנן לקבל פרוטה. שיתוף הפעולה ביננו הוא פורה ומתמשך ונטוע היטב בהשקפת העולם של כולנו".

מי שמנווט בחוכמה וברגישות את תקציבי החינוך החרדי הוא הרב שמואל שוק שמשמש בתפקידו כממונה על החינוך החרדי. "אנחנו שמים דגש מיוחד על כך שכל המשאבים העירוניים יגיעו ישירות לילדים ולתלמידים. ניקח לדוגמא את פרויקט 'חונכים' שמסייע לתלמידים רבים לסגור פערים בלימוד ולהשתלב בכיתה תוך הדבקת הקצב הלימודי. מיזם 'פותח שערים' בשילוב מכון 'אחיה' שנועד לכוון את החונך ואת החניך בצורה מקצועית, כך שהחונך יוכל לקדם את החניך ולראות תוצאות ישירות. כך גם פרויקט ישיבות בין הזמנים שפועל בכל הקהילות והוא ממומן על ידי אגף החינוך, כאשר כל קהילה מקיימת פעילות הוקרה לבחורים כהבנתה".

ויש גם את השיפוצים שמבוצעים במוסדות החינוך. חלק גדול מתקציב השיפוצים מגיע מאגף החינוך. "הילד האשדודי מגיעה לכיתה נעימה, יושב על כסא בנוחות, על יד שולחן איכותי, והוא שוהה במרחב נעים לשהיה – הכל מגיע מאגף החינוך", מגלה הרב שוק את מה שרבים רואים כמובן מאליו. "החינוך באשדוד הוא טוב יותר, מרחב השהיה של התלמיד טוב יותר ובסוף התלמיד באשדוד מקבל יותר מאשר רעהו בערים אחרות".

הרב שוק פועל מול רה"ע לסרי וגזבר העיריה במו"מ שנמשך זמן רב והשיג הרבה. בשנה האחרונה האגף התפתח מאוד, יחד עם מ"מ האגף הרב יחיאל ברייער נפתחה מחלקה לחינוך מיוחד החרדי בניהולה של הגב' טסלר, ומחלקת אחזקת מוסדות ציבור בניהולו של הרב יעקב שטרן שמצטרפים לצוות הוותיק ויחד מקדמים חינוך טוב יותר. "המחנכים והמנהלים מעידים: ילד ששוהה במרחב נעים לשהיה, מצליח יותר. יש לו פחות הסחות דעת, הוא רגוע, נינוח ושלו וקל לו יותר לקבל מסרים או להבין את הגמרא שהוא לומד. השקעה בחינוך היא נחוצה ומשתלמת במיוחד", מדגיש הרב שוק.

מי שנכנס לאחרונה לתפקיד בעל השפעה רחבה על מוסדות החינוך הוא הרב אפרים פישל ויזל, כממונה על אגף האחזקה בעיריה, שבין השאר אחראי על אחזקת מבני ציבור שהוקצו על ידי העיריה עבור המוסדות. בימים אלו עורך האגף מיפוי של צרכי המוסדות החרדיים בעיר במטרה לקדם תכנית כוללת שתראה את צרכי כלל המוסדות הן בהיבטים של אחזקה שוטפת והן בהיבט של שיפור הנגישות. כמו כל תפקיד ציבורי אותו מילא בעבר גם כאן מיד עם כניסתו לתפקיד החל בלימוד מעמיק של סמכויות האגף ומתחמי ההשפעה שלו. בראייתו, הבנה מעמיקה של התפקיד יחד עם הכרות קרובה של הסעיפים הקטנים שרבים לא שמים לב אליהם, הם הם המפתח להצלחה.

הרב ויזל מגיע מעולם הניהול של מוסדות החינוך ועד היום משמש כמנהל בפועל. מכאן נובעת הבנתו המעמיקה בניהול מוסד חינוכי ובקשר שבין המנהל לרשות העירונית.

מי שמוכיח שהכרות עם הסעיפים הקטנים היא חיונית להצלחה בתפקיד ציבורי הוא הרב עזרא שור. כממונה על אגף הגביה אין מסמך שהוא לא מכיר, אין נוהל שנעלם מעיניו. "אתה מגיע לאגף בו נמצאים פקידים שנמצאים בו הרבה לפניך ורגילים לפעול בצורה מחזורית וקבועה. עסקן ציבור יודע לבחון כל דבר מחדש אבל לעשות זאת בצורה נעימה שתמחיש גם לותיק שבין הפקידים שלא באת לעשות משהו נגדו, אלא לעזור לכולם לייעל את העבודה ולקיים את מטרתנו כמשרתי הציבור".

רק בחודשים האחרונים הצליח הרב שור למנוע שינוי בשיטת החישוב של הכנסות אלו שמבקשים הנחה בארנונה. הכוונה היתה לבחון את ממוצע ההכנסות של השנה שעברה כולה ולא את ממוצע ההכנסות של שלושת החודשים האחרונים כפי שהיה נהוג עד כה. "הממוצע השנתי רחוק מלשקף את ההכנסה הנוכחית של מבקש ההנחה, מאחר ובמקרים רבים חלים שינויים בהכנסתו. לעת עתה ניתנת לכל אחד אפשרות בחירה אם לחשב את הכנסותיו על פי ממוצע שנתי או על פי ממוצע ההכנסות של שלוש החודשים האחרונים של השנה האזרחית שקדמה לשנה שבגינה הוא מבקש הנחה", דברי הרב שור.

דוגמא נוספת מהעת האחרונה: באגף הגביה ניסו לאשר נוהל לפיו מי שהכנסתו עומדת על פחות מאלף שקלים לכל נפש לחודש יעבור בדיקה זכאות פרטנית שכוללת בדיקת דפי חשבון הבנק שלו. הנוהל החדש היה עשוי לסרבל במיוחד את הליך אישור הבקשות להנחה ולעכב קבלת אישורי זכאות להנחה. הרב שור יצא והוכיח שבערים אחרות נוהל כזה פשוט לא קיים וכך הוסר הנוהל מסדר היום.

מי שמעורבים בעשיה הציבורית הברוכה של חברי הסיעה הם כמובן חברי ועדת הרבנים של אגודת ישראל בעיר. הם אלו שמכריעים בשאלות הרות גורל של סדרי עדיפויות וכן יורדים גם לפרטים הקטנים ומביעים את דעתם לגבי פעילויות 'מאוגדים' למשל. גם זה אחד מהמאפיינים הייחודיים של אשדוד כאשר חברי הוועדה הפועלים מטעם רבני העיר שותפים בתהליך קבלת ההחלטות החשובות.

כאן בונים

  • מה בקשר לאפשרויות דיור לציבור החרדי בעיר?

הרב וינגרטן: קודם כל יש לברך על ההתרחבות של הציבור החרדי מעבר לאזורי המגורים המקוריים שלו. כל מי שיוצא היום לסיור ברובע ו', באזור ח' וברובע ג' עד לבניינים הרבים שעברו שדרוג במסגרת תמ"א 38 כשקל להבחין במרפסות המדורגות שמאפיינות את כל הבניינים, אות ועדות לכך שמתגוררת בדירה משפחה חרדית. כל קבלן שבונה באזורים הללו יודע כי עליו להתאים את הדירות לאורח חייו של הציבור החרדי מאחר והוא זה שרוכש את הדירות. כל זה לא קרה לבד. כידוע, העיריות מעדיפות מיזמי פינוי-בינוי שמייצרות מרחב עירוני חדש לגמרי אך באזורים הללו הוכח כי אין טעם בתכניות גרנדיוזיות שלא ישרתו את אלו שעתידים לרכוש דירות באזור, ועל דעת הנציגות החרדית בעיריה התקבלה החלטה לייעד אותם להתחדשות עירונית במסגרת שתאפשר לציבור החרדי להתגורר בו.

פרויקט של שנים. יעקב ליצמן, יחיאל וינגרטן , אילן בן עדי, שמואל שוק ועודד פלוס בסיור ברובע ז' בנוגע לקידום התב"ע

ניקח למשל את מתחם השוק בלב רובע ו'. מלכתחילה נראה היה כי המתחם שמשתרע על שטח רחב במיוחד וכולל שטח חניה ענק, מתאים לפינוי-בינוי. אבל אז התברר כי הוא עלול להוות חיץ של ממש בין הצד המזרחי של הרובע לצד המערבי שלו. האזור כולו מאכלס יותר ויותר משפחות חרדיות ומיזם פינוי-בינוי באמצעו יכשיל את המגמה. נערכו ישיבות והנציגים הגיעו לסיכומים שמתאימים לכל הצדדים. מתחם השוק לא ייעוד לפינוי-בינוי, ואילו הדופן המערבית של הרובע, שורת הבניינים המשקיפה על שדרות בני ברית תיועד לפינוי-בינוי.

מעבר לכך הציבור החרדי העיר צפוי לקבל נתח נכבד מאלפי הדירות שמתוכננות להיבנות במזרח העיר. ב'קרית חלוצים' למשל יקומו בע"ה אלפי דירות חדשות, מהן 2,000 בבינוי שתואם את צרכי הציבור החרדי הן מבחינת גובה מותאם, מרפסות סוכה, תכנון הדירה, והן מבחינת תכנון רחובות וכבישים, מוסדות ציבור ושטחים ירוקים בצורה שתואמת את אורח החיים החרדי.

בכל הקשור לתכנית 'קרית חלוצים' מוביל ראש העיר לסרי התנגדות למגמה של רשות מקרקעי ישראל הדורשת להמתין ולא לפרסם מכרזים למכירת הקרקע באזור עד לתכנון מלא של כל מזרח העיר בה אמורות לקום עשרות אלפי דירות חדשות, אך ראש העיר יודע כי תכנון כול יקח שנים ארוכות ועל כן מתעקש על הפרדה של 'קרית חלוצים' מהאזור כולו, ובהתאם שב על עמדתו לפיה הציבור החרדי יקבל בכל תכנית עתידית באופן יחסי לחלקו באוכלוסיית העיר.

לצד הדירות החדשות שייבנו, יש לזכור את התב"ע החדשה שמאפשרת את הרחבת רוב הדירות ברובע ז', שאושרה לאחרונה. מדובר בהבטחת בחירות של אגו"י שיושמה במלואה, זהו הישג חסר תקדים של נציגי אגודת ישראל בעיריה, בכנסת ובממשלה, שבשילוב כוחות חתומים על האפשרות שכרגע עומדת למשפחות רבות, להרחיב את הדירה, לצד הקמת 'דיוריות' ועוד.

מברכים על המוגמר. נציגי אגודת ישראל בפגישה במשרד הבינוי והשיכון

שנת מלחמה

הבחירות האחרונות נערכו בצל המלחמה. כזכור מערכת הבחירות נדחתה עד לימים רגועים בהם ניתן היה לקיים את ההליך הדמוקרטי בלי חשש מפני אזעקות שישביתו את המערכת העירונית וימנעו מהתושבים לבחור. גם אחרי הבחירות המלחמה לא הסתיימה. היא עודנה מתקיימת. חטופים עדיין מוחזקים בעזה, ישראל קרועה מבפנים בין הדאגה לגורל החטופים והרצון העז להביא את החללים לקבר ישראל, לבין התחושה שהפעם, אחת ולתמיד יש לנצח את האויב ולמגר אותו לגמרי.

כמו על כל אחד במדינה, גם על האשדודים המלחמה השפיעה. "המלחמה לא רק השפיעה, היא עוד תמשיך להשפיע על כולנו", אומר הרב וינגרטן. "כך למשל העיריה ביצעה קיצוץ רוחבי בתקציב, אחר שנוצר צורך להקצות משאבים גדולים עבור היערכות העורף לשעת חרום, הקמת מיגוניות למוסדות, חיזוק ועיבוי מערך הביטחון העירוני, כאשר במקביל הכנסות העיריה סובלות מירידה".

כיצד? ובכן, החו'תים מונעים מספינות לעבור בים סוף ולהגיע לישראל דרך תעלת סואץ, מה שמגדיל את הוצאות השינוע של הסחורות דרך הים ומקטין את הפער בין הובלה ימים להובלה אווירית או יבשתית. כאשר פחות אניות עוגנות בנמל אשדוד, שהוא אחד ממשלמי המסים הגדולים בעיר, הכנסות העיריה יורדות. כך גם ביחס להכנסות מיסי הארנונה, כאשר חלה ירידה בהכנסות משקי הבית, יותר אנשים מבקשים הנחה בארנונה, ביניהם משרתי מילואים רבים.

זה מה שהוביל את העיריה לקצץ בהוצאות, מה שמשליך על כל תושב בעיר, וגם על התושב החרדי. "אנחנו פועלים יחד עם ראש העיר ובוחנים כל הוצאה בצורה מאוזנת. כשותפים בכירים בקואליציה העירונית וכמי שנושאים יחד באחריות לניהול העיר, אנחנו קשובים וערים לצרכים ולמציאות בשטח", אומר הרב שוק. המצב הביא לבחינה מחודשת של הוצאות שונות, מהן שיועדו לציבור החרדי, ולהשהיה של כמה מהן.

ויש גם הבטחות ממשלתיות שעוכבו. שר האוצר סמוטריץ הבטיח לשפות את העיריה על נזקים והוצאות שנגרמו לה במהלך המלחמה, שכידוע באה אחרי הקורונה שגם היא פגעה קשות בתזרים העירוני. "אז הוא הבטיח. העיריה לקחה הלוואה על סך קרוב ל 100 מיליון ₪ אחר שהסתמכה על ההבטחה שלו, בנתה מיגוניות בעשרות מוסדות חינוך ברחבי העיר והציבה מיגוניות באזורים הומי אדם, בתקווה לקבל את הכסף מהאוצר". הכסף, כידוע, עדיין לא הגיע…

למען התושב. סגרע"ה הרב וינגרטן והרב שטרנפלד

עיר מכילה

  • המלחמה וחוק הגיוס שמדובר בו רבות הובילו לעליה מדאיגה בשיח התקשורתי המציג את החרדים באור שלילי. כנבחרי ציבור שמנהלים קשר רציף עם חברי עירייה אחרים מהציבור הכללי, כיצד אתם מתמודדים עם המצב הרגיש?

לשאלה זו כולם עונים באותה מנגינה: אשדוד היא עיר מכילה. מסורתית במקורה, חלק גדול מהאוכלוסיה המתגוררת בה נמנית על עדות וקהלים שינקו בבית הוריהם את החיבה למסורת ישראל, ועל כל רמת ההסתה שנמדדה בה היא נמוכה יחסית לערים אחרות, ונמוכה במיוחד ביחד למתרחש בתקשורת הכללית שם כלי ההסתה מלובים בראיונות ובקריאות גנאי נגד החרדים.

בהקשר לכך מוסיף הרב וינגרטן אמירה רבת משמעות: "כשאנחנו מאוחדים בתוכנו, גם אלו שלצידנו רואים את הלכידות החברתית, את האחווה, ומתחברים ל. הם עדים לתופעה נדירה של אנשים שבאים מרקע שונה ומתרבויות מגוונות, אך כולם תמימי דעים בקשר לסוגיות החשובות לציבור החרדי, הצבא, השבת, היהדות במרחב הציבורי – הם מבינים שהקולות בתקשורת לא משקפים את המציאות בשטח, שהיא חזקה יותר".

"אין צורך להתכופף", סבור הרב שור. "כשאנחנו מגלים עמידה איתנה על העקרונות החשובים לנו – כל האחרים מבינים. כשאנחנו מגלים רפיסות ומנסים לרַצות אחרים, הם מזהים את החולשה ואי ההבנה שלהם גוברת. פשוט", סבור הרב שור שבאופיו הינו נעים הליכות אך אל לנו לטעות בו. כאשר ישנה פגיעה בקודשי שמים הוא יודע לגלות תקיפות ולעמוד על שלו בנחישות. את הנחישות הזו קיבל הרב שור מרבותיו כ"ק מרן ה'אמונת אברהם' ובנו כ"ק מרן האדמו"ר מפיטסבורג זצוק"ל ונכדו כ"ק האדמו"ר מפיטסבורג שליט"א.

"בראשית ימי הקמת העיר, כאשר האופי הציבורי שלה עמד למבחן, היה זה מורי ורבי הגאון רבי דב צבי קרלנשטיין זצ"ל שפעל למען השבתת הנמל בשבת", מבהיר הרב יונה שטרנפלד. "נמל מטבעו פועל ללא הפוגה. הוא משרת אניות וספינות שמגיעות מחו"ל ועוגנות בו על פי תכנית נסיעה חוצת מדינות ויבשות, היה קשה מאד להביא לסגירת הנמל בשבת, אבל הוכח שבעמידה נחושה על העקרונות החשובים לנו, אנו נוחלים הצלחה".

"בהקשר הזה", חותם הרב וינגרטן, "ראש העיר ד"ר יחיאל סרי פועל בחכמה רבה, ומצליל לגשר על הפערים וללכת כנגד רוחו של כל אחד ואחד מהמגזרים בעיר, הרבה מן אווירת השלום והשקט באשדוד והעובדה שמחלוקות סוערות שקורעות את החברה בארץ, כמעט ולא חודרות לכאן – נזקפת לזכותו".

נציגי אגודת ישראל בסיור בשטח

המרכז שהפך מודל לחיקוי

ועוד לא דיברנו על 'מאוגדים', המרכז לפעילות רוחנית שמוביל בתכנון, יזום וביצוע של פעילות רוחנית סביב השנה עבור כל הציבור החרדי בעיר. מה שהוקם בעיר וצמח לאימפריה של ממש, הפך להיות מודל לחיקוי בערים אחרות, אבל לא על זה באנו לספר אלא על החלוקה הקהילתית שנוצרה מתוך הבנה שלכל קהילה יש את הצרכים ואת ההעדפות שלה, ונציגיה הם אלו שיחליטו להיכן להפנות את המשאבים. לשם כך מונו רכזי קהילות, שכל אחד מהם מייצג את בני קהילתו ב'מאוגדים' ודואג ליזום את הפעילות המתאימה להם במועד שנבחר על ידם.

הפעילות מתקיימת לגברים, לנשים ולילדים והיא נעה סביב לוח השנה. שיעורי תורה ונסיעות לקברי צדיקים, לונה פארק ב'בין הזמנים' לצד הרצאות מרתקות ורבות עניין, מסיבות לרגל סיום מסכת, חומש סעודה או מסיבת סידור – כל קהילה שמה דגש על הפעילות החשובה לה עבור אנשיה ו'מאוגדים' ו'בני מרדכי' מאגדים את כולם תחת מטריה אחת שגוונים שונים לה. "כולנו, חברי המועצה של אגודת ישראל, מקבלים משוב חם על הפעילות הענפה של 'מאוגדים' בכל השנה", אומר הרב וינגרטן העומד בראש.

האפיון הקהילתי התחדד לאחרונה מתוך הבנה שהתקציב מוגבל ויש לחלקו לכלל הקהילות באופן שקוף ושוויוני, כך שכל קהילה תנצל את התקציב כראות עיניה, לצד מיזמים שנועדו לכולם. כל אשה בכל קהילה מחפשת מנין לשמוע בו את המגילה בפורים, ומי לא שמח לשלוח את ילדיו לפעילות תחת השגחה בימים של ערב בדיקת חמץ כשכל ההורים עסוקים. הלונה-פארק הענק שנפתח בעיר בחודש אב ריתק את כולם וכך גם פעילויות אחרות שנועדו לכלל התושבים, לצד אחרות שמכוונות לכל אחת מהקהילות בהתאמה.

סיכום שנה? לא ממש. התחושה המרחפת בחלל היא שלא הגיע זמן הסיכומים. "סיכום עושים כשמסיימים משהו. אנחנו רק בתחילת הדרך", מסכם הרב וינגרטן.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: haredim.ashdod@gmail.com

הורידו עכשיו את האפליקצייה המובילה של 'חרדים אשדוד' אליכם לנייד
5 תגובות
אין לשלוח תגובות שאינם הולמות או מכילות דברי לשון הרע, הסתה ורכילות.
במידה ולא ניתן להגיב - הכתבה סגורה לתגובות.
עדכון תגובות במייל
עדכן אותי על
5 Comments
החדשות ביותר
הישנות ביותר הכי מדורגות
Inline Feedbacks
View all comments
א. כהן
8 שעות לפני

טוב, קראתי. יש לי תובנה.
מבלי להיכנס על פרטי ההישגים המובאים כאן אם נכונים או לא, (בגדול כן).
אגודה לאורך כל הקמפיין בחירות, ובכלל כל הזמן עסוקים בלדבר חיובית, מה עושים וכו' וכו', יש להם מה למכור כנראה.
לעומת זאת סיעת דגל התורה הן בבחירות, שהקמפיין היה בכייני אכלו לי שתו לי, כנל רוב המיילים שטנננויז למשל מפיץ אצל הגבאים בשנה האחרונה, הן בכייניות. נוראיות.
מתי יפנימו פוליטיקאים שנהי ובכי אינם שטיות עבודה ובטח לא ייעילות.

שעי'
8 שעות לפני

המשפט הכי נכון, אין תחום שלא פעלו בו. תותחים שם אחד אחד

שמילי
1 יום לפני

תראו בעצמכם מי מסתובב כל היום ברחובות ודואג לאנשים רק עזרא שוק ווינגרטן עם העוזר שלו בחיים לא תראו מהמפלגה של וובר או אמסלם

א.א
2 ימים לפני

לא קראתי אבל זה נראה שכל הכתבות האלה של אגודה הכל ממומן ובשתף עם ציבור מסוים ולא אוביקטיבי בכלל
לא פלא שאחכ טוענים שרק החסידים מקבלים מלסרי הכל..

אולי יעניין אותך
עוד כותרות
error: Content is protected !!
דילוג לתוכן