בצל של האסון הנורא והמחריד שואת שמחת תורה, המרא דאתרא הגה"צ רבי חיים שמעון פינטו שליט"א פרסם איגרת שכתב בשעתו ופרסם בקונטרס "בית צדיקים יעמוד" בתאריך כד' ניסן תשע"א ודברים אלו מתאימים ממש לימים אלו.
באיגרת הביא את דברי הנבואה של המזבח הטהור הקדוש רבי חיים ויטאל זיע"א על הגלות האחרונה.
בתחילת האיגרת הרב פינטו מציין כי הדברים נכתבו לפני יותר מ-400 שנה בספרו על תהלים "עץ הדעת טוב". והיות וספר זה איננו בנמצא תחת יד כל אדם (כתב היד של הספר נמצא בעזבונו של כ"ק האדמו"ר מגור בעל האמרי אמת זצ"ל, ונדפס לראשונה רק לפני עשרות שנים בודדות), לכן לתועלת הרבים נעתיק את עיקר דבריו כמעט בלשונו.
יצויין כי דברים אלו כתב המהרח"ו בתקופה בעת שמלכויות ישמעאל השונות פתחו את שעריהם בפני היהודים הנמלטים מספרד ופורטוגל, ובתקופתו הן היו ממלכות חסד ליהודים אשר פרחו ושגשגו בארצותיהם מאות שנים, ובזמנו איש לא יכול היה להעלות על הדעת את דבריו שכתב, אלא רוח הקודש ונבואה שנצנצה בו. אמנם ברוך השם גם בימינו יש עדיין כמה מלכויות מבני ישמעאל הנוטות חסד לבני עמנו, ובוודאי לא אליהם היפנה דבריו המובאים להלן, אלא כוונתו רק לאותם שמעשיהם מוכיחים על כך.
דבריו נסובים בביאורו על מזמור קכ"ד בתהלים בו אמר דוד המלך: "שיר המעלות לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם, אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו", בהמשך מבאר וכותב: "לולי ד' שהיה לנו בקום עלינו אדם" שהוא ישמעאל, "אזי חיים בלעונו" כלומר, אזי בזמן זה הגלות החמישי הוא משונה מכל מה שעבר, כי אז חיים היו רוצים לבלוע אותנו וכו', כי חס ושלום בחרות אפם בנו רצונם למחות שם ישראל מתחת השמים, כדמיון הדבר הבלוע שאין מציאותו נודע כלל וכאילו לא היה נזכר.
ומוסיף לבאר שם, כי ההבדל בין שאר הגלויות לגלות ישמעאל הוא, שבשאר הגלויות עיקר רצונם היה להעבירנו על הדת, ורק אם לא הסכמנו רצו להרגנו, אבל בגלות ישמעאל, אין להם שום ענין להעבירנו על הדת, אלא כל רצונם ומאוויים רק להורגנו ולכלותינו, כדי שלא יישאר לנו שורש וענף.
כפי שאנו רואים בעיננו בימינו ממש, שכל תאוותם לרצח סתם, ללא שום תכלית. ואולי לכן באותו מזמור נאמר: "הפח נשבר, ואנחנו נמלטנו" ונרמז בזה כל מה שראינו ועדיין אנו רואים בימינו, את אותם פיגועים, אשר כמה פחים (אוטובוסים ומכוניות תופת) נשברו, ואם כי נפגעו אנשים אך מכל מקום, הרוב נמלטו. ומסיים דבריו שם, שבאותה עת לא תהיה תקוה, אלא לצעוק לה' וללמוד תורה, וכמו שאמרו חז"ל, שלכך נקרא ישמעאל, משום שבעת גלותו יצעקו לשמים, ואז האל ישמע ויענה.
ומסיים את האיגרת על הפסוק האחרון: "עזרנו בשם ה' עושה שמים וארץ", והכוונה שאין לנו שום תקווה אחרת מבלעדי ה', ורק הוא יגאלנו, בזכות שמירת התורה, שבגינה נבראה הארץ, וכמו שאמרו חז"ל (בראשית רבא א, א) שהעולם נברא בשביל התורה שנקראת ראשית, ובשביל ישראל שנקראו בראשית (מדרש תנחומא בראשית ג') ולצורך קיום השמים והארץ ותורתו, יציל את ישראל, עד כאן תורף דבריו הנפלאים.
הרב חיים פינטו מתייחס למצב כיום וכותב: אי אפשר להישאר באותו מקום אחר דברים נוראים אלה, כאשר אנחנו רואים אותם מתממשים מול עיננו. ולכן, בעת הזו שומה עלינו להרבות בשתי העצות שנתן שם:
א. להוסיף בלימוד התורה (ומי שאין ביכולתו ללמוד בעצמו, יחזיק לומדי תורה בכל כוחו) וקיום המצוות.
ב. להרבות בתפילה וצעקה לבורא עולם שיושיענו ויגאלנו שנית.
להלן האיגרת:
