שירת הדומיה: ראש הישיבה, שהגיע הבוקר במיוחד מירושלים לנחם את האבלים, הזכיר את ביקורם של הגר"י צוקר וילדיו אצלו לפני כשנתיים, עם היוודע הידיעה הקשה על מחלתה של האם, ואמר כי "התפללתם במשך כל התקופה הזו, אבל אף תפילה לא הלכה לריק. כל התפילות הללו יועילו ויסייעו לכם, אם בשידוכים, להצלחה בתור, אם בבריאות, אבל אף תפילה לא הלכה לריק".
צפו בדבריו של ראש הישיבה:
בהמשך עמד על מידת קבלת הדין באהבה של האב-הבעל, הגר"י צוקר שליט"א, ואמר כי "בשמים יש לקב"ה מלאכים ששרים שירה, והשירה הזו מתוקה. המגמרא מזכירה 175,000 ראשי גייסות של סנחריב שמתו לקול שירתם של המלאכים, וכך יצאה נשמתם לאחר שלא הצליחו לעמוד מול מתיקותה של שירת המלאכים".
"אבל ישנה שירה", הוסיף ראש הישיבה ואמר, "שאותה אין למלאכים. השירה של 'וידום'. התרגום של 'וידום' הוא 'וישבח', ואת השירה הזו אין למלאכים. הם לא מסוגלים להגיע לדרגה כזו".
ראש הישיבה מנה את פעליו של אבי המשפחה, שעשה ועושה כה הרבה למען הקב"ה, "ובמקום כזה אפשר לשאול – איפה המידה כנגד מידה, כנגד הרבה מידות?" ועדין, על אף הכל, הוא מקבל את הדין בדומיה. "הוא מקבל את גזירת השמים, ואינו מערער. זו שירה שאין למעלה. את השירה הזו יש רק כאן".
טרם לכתו בירך ראש הישיבה את בנה הילד של המנוחה, והוא הודה לגר"י צוקר על הסיוע שהוא מושיט לבני הקהילה באשדוד, כשעל כך הזכיר הרב צוקר את שאמר ראש הישיבה הגרא"מ שך זצ"ל כי "והיה ראשיתך מצער זו לא נחמה אלא תנאי. בכדי להגיע ל'אחריתך ישגא מאד' יש צורך שתהיה 'ראשיתך מצער'".
אני מפחד להגיב פן יבולע לי