בפרשה מתבאר מעשה הכאת הסלע פעמיים על ידי משה אחרי שהשם ציוה אותו לדבר אל הסלע שיצאו ממנו מים שיהיה להם לשתות על אף שנסתלק בארה של מרים אחרי פטירתה
ועלינו לנסות ולהבין, במה חטאו כל כך משה ואהרון שאחרי הליכה במדבר 40 שנה וציפייה אין סופית לראות את הארץ המיוחלת ועל מעשה הכאת הסלע הם נענשים עונש מופלג כזה לא לראות את הארץ בכלל ?
כלום הכאת דומם כל כך יש לה משמעות ובמיוחד לפי ביאור רש"י שאילולי חטא זה היו נכנסין לארץ כלומר לא היה להם שום חטא ועון שמנע מהם להכנס לארץ ?
ותגדל הקושיא, לפחות, שיכנסו לארץ ישראל ולאחר מיכן ימותו אבל עצם הכניסה נאסרת להם מכל וכל ומדוע ????
וביותר, הרי משה לבדו היכה את הסלע ולא מבואר בפסוק שאהרון גם היכה את הסלע ואם כן היה צריך ליהות שרק על משה יגזר שלא להכנס ולא על אהרון הכהן ולמה נענשו שניהם גם יחד ?
וראיתי בפירוש הרשב"ם על התורה שכתב לבאר שמשה רבנו כשהרים ידו אמר להם בדרך כעס !!
האם אתם חושבים, שמהסלע יצא לכם מים?? ומשה אמר זאת מספק שלא ידע למה השם ציוה אותו לקחת מטה,
שאם מספיק לדבר לסלע למה צריך לקחת מטהו כנראה להכות בסלע שיצאו ממנו מים ולכן, הכה בסלע פעמיים, כעין חמה וכעס ,וכונתו היתה, שאם על ידי המכה לא יצאו מים, או אז, הוא ידבר אל הסלע ולא ימשיך להכות ובאמת הסכים השם על ידי משה שיכה את הסלע אבל השם, מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה שאם הייתם מדברים אל הסלע בלי להכות כלל היה קידוש השם ואם כן הוא שוגג.
ועל אהרון הכהן התביעה בדבר זה היתה, כיון, שהוא היה במעשה זה עם משהרבנו ולא חשב אחרת ולא מנע ממנו הכאת הסלע הרי עליו חובת ערבות ועונשו כאילו עשאו הוא בעצמו.
ויש להוסיף, את דברי האורחות צדיקים בשער הכעס שכתב שהכעס מבריח מליבו חוכמתו שלא יוכל לענות כהוגן וכל דבריו לא בהשכל והכעס מביא לידי טעות שעל ידי שמשה היכה את הסלע קצף לאחר מיכן על פקודי החייל וזה בגלל הכעס שהיכה את הסלע גרם שנשתכחה ממנו הלכה
ואם למשה רבנו גרמה מידת הכעס מה יגיע לאדם פחות ערך כאשר הוא כועס.
רואים מכאן, את עומק הדין שהשם מצפה מעבדיו להתנהג אחרת מכולם ואם כולם נענשים על מזיד אז הצדיקים יענשו גם על שגגה כי על הצדיקים יש תביעה יותר גדולה, רואים את גודל החובה מבני תורה להתנהג במשנה זהירות בכל צעד ושעל, הן בענייני ממונות, הן במילי דעלמא, במיוחד שהציבור הכללי נושא עיניו ולומד מכל מעשה שראה בן תורה ובן ישיבה שעושה.
ולכן התביעה עלינו יותר גדולה שעלינו לנהוג במשנה זהירות כפולה ומכופלת.
השם יזכנו שנזכה לקדש שמו ברבים ולהיות מעושי מצוה
שבת שלום
הרב מרדכי אגאי שליט"א | איש חינוך ומדריך להוראת הגמרא והרגלי למידה ופיתוח חשיבה
