המחנך ככל האדם, מורכב מכוחות רבים, שחלקם אף מנוגדים זה לזה.
כאשר נקלע המחנך לסיטואציה בה עליו להגיב דרך אחד הכוחות, מוצא הוא עצמו בדילמת הבחירה בכלי שדרכו יביע את דעתו.
פעמים עליו לנהוג ב"שב ואל תעשה" כי דווקא עצימת העין, תעזור לתלמיד להתעשת ולא להנציח התנהגות זו… לשם כך עליו להשתמש בכבדות שבאה ממשפחת העצלות (ואו אז הוא ישמע גם אצילי)
פעמים ועליו להגיב ב"קום ועשה" כאשר אי אפשר לעבור לסדר היום , מחמת חומרת הדבר.
אלא, שיפה כוחן של השימוש בניגודי הכוחות הללו דווקא כאשר המחנך שם את ה"אגו" שלו בצד, ופועל נטו למען טובת התלמיד.
באשר פעמים, אנו עלולים לערב שיקולים הנובעים מפגיעה אישית, או סטיגמה שיושבת אצלנו בתת מודע וכדומה, או אז הכוחות פועלים משיקולים זרים… (למרות שאנחנו יכולים לשכנע את עצמינו שאנו פועלים מתוך דאגה לתלמיד, אוי עד כמה קשה הנגיעה האישית, שיודעת לעטוף את עצמה באצטלה חיובית).
לב התלמיד יודע להרגיש, מתי התוכחה באה מלב אוהב, ומתי מגיע כסגירת חשבון. וההשלכה החינוכית בהתאם…
רעיון זה , כוחו יפה גם לקניית חכמת ולימוד התורה.
מקור הרעיון מופיע במדרש רבה (במדבר א, ו) בהסבר למה הפרשה פותחת "וידבר ה' אל משה במדבר סיני"
מביא המדרש: מכאן שנו חכמים, בג' דברים ניתנה התורה: ב א ש ו ב מ י ם ו ב מ ד ב ר.
ולמה ניתנה בג' דברים הללו? אלא מה אלו חינם לכל באי עולם, כך דברי תורה חינם.
דבר אחר: במדבר מנין? שנאמר: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני" אלא כל מי שאינו עושה עצמו כמדבר הפקר – אינו יכול לקנות את החכמה והתורה, לכך נאמר במדבר סיני.
והשאלה נשאלת מדוע חז"ל השתמשו בשלושת הדימויים יחדיו, שכולם ניתנו בחינם, ולא הסתפקו בהשוואה למדבר?
לאור האמור לעיל הדברים מתיישבים;
המים מייצג את הקרירות של "שב ואל תעשה" (לעצום עין)
האש מייצגת את ההתלהבות והזריזות של "קום ועשה"
המדבר מייצג את סילוק האינטרס והנגיעה האישית (שהיא משוללת רק לאדם ששם עצמו כמדבר)
שילוב זה הוא המנצח לחינוך העצמי , ובהמשך לחינוך לילדינו / תלמידנו.
בהחלט משמעותי גם להכנת חומרי הלמידה; האם להכין חומר שיראה את כוחנו הלימודי, או שמא עדיף וראוי להכין מה שמתאים לרמתו של התלמיד גם אם זה נראה פשוט וטורחני.
חומר למחשבה כהכנה לקראת מתן תורה שגם משתלב בכוחות המנוגדים כמשל, מחד "כפה עליהם הר כגיגית" משמע ציווי והוראה, ומאידך "נעשה ונשמע" שבאה מרצון עצמי,
הכיצד?
יתכן שאם נתבונן בדימוי של ההר לגיגית, המשמעות שגם כאשר יש כפיה של הוראות חשובות והכרחיות, הרי שהם בשילוב ההכלה של חלל הגיגית, גם מקומו של שימת האגו בצד נמצא בכך שדרשו חז"ל את הפסוק "ויחן שם ישראל" כאיש אחד בלב אחד.
בשבוע הקרוב נכנס כולנו לשלושת ימי הגבלה וההכנה לחג, נעצור לאתנחתא לחישוב מסלול מול ילדנו/תלמידנו
בשימוש נכון בכוחות לחינוך מוצלח, כראוי לכל ילד/תלמיד והיחודיות שלו, וכנ"ל בהנגשת ותיווך חומרי הלמידה.
.
שבת שלום ומבורך
הרב חיים אפללו שליט"א
ראש ישיבת דרכי יצחק אשדוד | מרצה בהוראת הגמרא ובתחום יחסי הורים ומובגרים
לפניות במייל: 4161681@gmail.com
