בעוד חברת "אלבטק" מקימה את משכנה ושטחי פעילות לחברות סטארט-אפ, ואוטוטו יצטרפו אליה שני יזמים נוספים שאמורים לקבל היתרי בנייה בימים הקרובים, מקדמת העירייה והועדה המחוזית את המשך פיתוחו של פארק ההייטק של אשדוד. לשם כך בחרה העירייה בחברת BUILD, מתוך ארבע קבוצות מציעים שהגיעו לשלב האחרון במכרז, לביצוע עבודה שאמורה לקדם את התכניות ולהפוך את הפארק למרכז הייטק הגדול והאיכותי באזורנו.
מטרתו העיקרית של המכרז הוא כתיבת מסמך מדיניות חדש לרובע ההייטק תוך 3 חודשים, שיכתב בשיתוף מנהל ההנדסה, האגף לפיתוח תעשיה, הועדה המחוזית ונציגי בעלי הקרקעות, ובכך לייצר הסכמה אחידה על היקף הזכויות והשימושים בפארק ההייטק. בעיריית אשדוד בטוחים כי מהלך זה הוא מה שיאפשר קידום מאסיבי ומהיר של תוכניות.
41 חברות פנו לקבלת המכרז. 4 מתוכן הצליחו לגבש קבוצת אנשי מקצוע מתכנני ערים, אדריכלים, אדריכלי נוף, יועצי תחבורה, כלכלנים ואנשי שיווק( העומדים בסטנדרטים ובתנאי הסף שהכתיב המכרז. חברת BUILD, בשיתוף משרד האדריכלים AL/Arch, בלטה בניסיונה, בהבנה של התהליך והחזון, וזכתה במכרז.
בעלי הקרקעות בפארק מציינים כי המסמך שפורסם כבר החל לייצר עניין בקרב חברות ויזמות נדל"ן בכירות בתחומי הקמה וניהול אזורי תעסוקת הייטק, ששטחי המשרדים שלהן בערים מאוכלסות ע"י מותגי ההייטק הבינלאומיים שכולנו מכירים בתפוסה של כמעט 100%. חברה כזאת שתחבור לבעלי הקרקעות לצורך הקמה וניהול של פרויקט רחב ידיים, יהיה בשורה משמעותית לאשדוד ולתושביה. לאחר סיום כתיבת מסמך המדיניות, העירייה יחד עם ספקים נבחרים, יפעלו לקידום מהלכים נוספים שאמורים להשפיע על איכותו של הפארק.
אלי נכט, סגן רה"ע והממונה על האגף לפיתוח תעשיה ותעסוקה: "הזמנים השתנו וכך גם מגמות השוק. ביקושים צפויים של חברות הייטק וחברות עתירות ידע, למשרדים ברובע הקמפוס, יהיו גדולים משמעותית ממה שהתב"ע הנוכחית מאפשרת להכיל, ולפיכך אנו פועלים כדי לייצר מתווה שיאפשר הקמת אזור תעסוקה גדול ומודרני אשר ימצב את אשדוד כמטרופולין המספק אקו-סיסטם אטרקטיבי למעסיקים הטובים ביותר ולתושבי העיר והסביבה".
באגף לפיתוח תעשיה ותעסוקה שמים אצבע על אחד מסעיפי המכרז שמבהיר כי ניסוח מתווה לניהול הפארק יהיה בסטנדרטים הנהוגים באזורי תעסוקה המארחים חברות עתירות ידע, יגבש מתווה למימוש השטח והפיכתו לקטליזאטור; יתייחס לתכנון התחבורתי והנופי והממשק עם כל האזור ועוד…
מנהל האגף לפיתוח תעשיה ותעסוקה, אור בן שמחון: "החלטות היסטוריות הכתיבו לנו מציאות שבה האזור נמצא בבעלות יזמים פרטים, ואנו כפופים לתוכנית בניין עיר שהגדירה את היקף זכויות ושימושים בזמנים בהם לא היה ניתן לחזות לאן ילך השוק. לשמחתנו בעלי הקרקעות והיזמים הבינו את הפוטנציאל והמתינו להתאמת התוכניות למגמות העולמיות שמדברות על בניה רוויה ועירוב שימושים באזורים עם נגישות תחבורתית ופוטנציאל מטרופוליני".
