א. תושבת אשדוד הופתעה לגלות בחודש האחרון בפירוט החיובים של כרטיס האשראי עסקה בסך אלפי שקלים ללא שמכירה את העסקה. בפנייתה לחברת האשראי לברר על העסקה שאינה מוכרת לה, מאמר לה כי העסקה בוצעה על ידה בעסקה טלפונית, אך א. לא מכירה את העסק, את כתובת העסק, ולא רכשה כל שירות ממנו.
היא פונה אל ״חרדים אשדוד״ בבקשת עזרה, לאחר בדיקה לעומק של המקרה, עולה כי א. נעקצה בהונאת רשת.
״הונאת רשת״
א. מתברר, קיבלה הודעת sms תמימה ״מהביטוח הלאומי״ ובה נכתב כי עליה להיכנס לקישור שצורף בהודעה ולהסדיר את אמצעי התשלום שלה בהמוסד לביטוח הלאומי. א. שלא חשדה במאומה נכנסה לקישור והזינה את אמצעי התשלום שלה בכדי לא ליצור חובות בביטוח הלאומי ובכך לצבור ריביות ופיגורים. לאחר שהזינה את פרטי האשראי הייתה בטוחה כי הסיפור מאחוריה.
אך בדיעבד מתברר לה כי היא בתחילתו של הסיפור. אין מדובר כלל בהסדר אמצעי תשלום, אלא הונאת רשת. גבייה שמתבצעת בעסקה טלפונית באותו היום בסך 3,848₪ מעסק שלא מוכר.
סיפורה מסתיים בצורה טובה וללא נזק לאחר שבעזרתנו פנתה שוב לחברת האשראי ודרשה לבטל את העסקה, והסכום הועבר לחשבונה ותזוכה בגין זה.
אך א איננה היחידה, רבים נעקצים בשיטה זו – ורבים מאיתנו לא עוברים בכל חודש על חשבון האשראי, ובהצצה מהירה לחשבון ניתן להבחין פעם בפעם בעסקאות שאינם מוכרות.
וכך עובדת השיטה
ההונאה בדרך כלל זהה לסיפורה של א, הודעת SMS שמתקבלת על הסדר אמצעי תשלום.
לאחר שנכנסתם אל הקישור, עליכם להזין את אמצעי התשלום, לצורך האמינות אף מתנוסס על ההודעה לוגו רשמי של הביטוח הלאומי.
הפיתרון
אל תתפתו! משטרת ישראל מפרסמת פעם בפעם הודעה לציבור בה קוראת מהתושבים לא להיכנס לקישורים לא מוכרים. ולא להתפתות גם כשנראה שמדובר בחבילה שהזמנתם, וגם כשנראה שהסכום הוא מזערי.
בביטוח הלאומי גם מזכירים ואומרים: ״להיזהר ולא למלא פרטיים אישיים, מידע אישי, פרטי אשראי או חשבון בנק באתרים לא מוכרים״.
בביטוח הלאומי מדגישים כי לעולם לא יבקשו מהאנשים להיכנס ללינק לעדכון אמצעי תשלום.
עוד אומרים: ״שימו לב שהביטוח הלאומי לעולם לא ישתמש בסיומות שונות כמו למשל org, co.il, com, net וכו' אלא רק gov.il״.
עקבו בפירוט
וחשוב, תעברו על חשבונות האשראי, תבדקו עסקה עסקה. עוקצים נוספים ברשת לא חסרים, זהו סיפורה של הונאה בודדת, אך העורמים אינם בולמים באף אמצעי, והם כבר חושבים על העוקץ הבא.
