ככלות השלושים לאישה הדגולה אשר כל חייה הייתה שרשרת רצופה של אמונה וביטחון וכיסופין לעבודת ה', מחלוצות עולם התשובה אשר קירבה נשים רבות לאביהן שבשמים, ביתה היה פתוח לכל נצרך ואוזנה קשובה לדל, חכמת נשים בנתה ביתה אשר הקימה דור ישרים יבורך וקיבלה ייסוריה בדומיה מרת שרה בן סימון ע"ה, אשת ייבדל לחיים ארוכים הרב אהרון בן סימון שליט"א, מחבר הספרים 'טעמו וראו' על התורה, אשר הסתלקה לבית עולמה לאחר מחלה קשה והיא בת ע' שנים בפטירתה.
המנוחה ע"ה נולדה בעיר קולומבשאר שבאלג'יריה למשפחת ז'נו. אביה הנגיד רבי אברהם ע"ה, יליד תפילאלת שבמרוקו מבאי ביתם של רבני וצדיקי משפחת אבוחצירא עוד בהיותו במרוקו ובארץ ישראל. מהם קיבל ברכת צדיקים כי כל יוצאי חלציו יעסקו בהפצת תורה וקירוב לבבות.
בנעוריה עלתה עם משפחתה לארץ ישראל מתוך כמיהה לקדושת הארץ וקיבוץ גלויות. הם השתקעו בעיר אשדוד, והמנוחה ע"ה הייתה מחלוצות עולם התשובה לפני כ – 45 שנה. כשהמושג 'בעלי תשובה' החל באיטיות רבה, והיוותה את ראש החץ בקהילה בעלי התשובה בעיר אשדוד שעל ידי ישיבת "משיבי חיים" בהנהגתו והובלתו של הגאון רבי צבי דב קרלינשטיין זצוק"ל ויבלחט"א הרה"ג ר' מאיר כהן שליט"א.
היא עמדה בראש מחנה מצומצם של נשים שפעלו להציל נפשות ילדי ישראל ולרשום אותם למוסדות חינוך על טהרת הקודש, ולעמוד כחומה בצורה מול גורמים שניסו 'לצוד' נשמות טהורות בקרב העולים.
בנחישות ייחודית, באצילות נדירה, השקיעה את כל מרצה וכוחה למען מטרה נעלה זו. באומץ לב הייתה עוברת מבית לבית כדי לשכנע הורים והבעירה בליבם את השאיפה לחינוך טהור. במעשיה, זכתה להעמיד משפחות שהקימו בתים נאמנים והעמידו בנים בני ישיבות, תלמידי חכמים ומרביצי תורה. כך דאגה לכל אחיה ואחיותיה שילמדו במוסדות החינוך המובחרים ביותר, בסמינרים ובישיבות קדושות.
בהגיע לפרקה, נישא לבעלה רבי אהרון בן סימון שליט"א, דמות מוכרת בעיר אשדוד, ומחבר הספרים "טעמו וראו" על התורה.
תכלית חייה הייתה לימוד התורה של בעלה ובניה, ובהם היא השקיעה את כוחותיה, תפילותיה ומחשבותיה. דבקותה בתכלית זו ניכרה בכל דיבור ובכל מעשה עד ימיה האחרונים.
חינכה את בניה לאהבת התורה, עובדת המידות, בין אדם לחברו, גמילות חסדים אהבת חסד ואהבת הבריות ללא ביקורת וללא שיפוטיות על כל יהודי באשר הוא.
כאשר בנה הרה"ג הרב אליהו שליט"א, מו"צ בשכונת בית וגן בירושלים, הקים את המפעל הגדול של מרכז 'ינ"ר' ובית ההוראה 'שלמות המשפחה' עמדה לצידו וסייע לו רבות מתוך ניסיונה שצברה בקירוב רחוקים.
הוכתרה במידות ונימוסין, והייתה בעלת עין טובה ושמחת חיים יוצאת מן הכלל, לכל אדם ובכל עת בגופה ובממונה. בעלת אמונה תמימה ונדירה בהשם יתברך, ובעלת אהבת תורה ואהבת חכמי ישראל בדרך ובסגנון אבותיה ומשפחתה אנשי תאפילאלת – בפשטות ובתמימות.
קורת הרוח שלה הייתה לשבת ולהאזין בערגה לדברי תורה של בניה, פרפראות ומעשיות חכמה בכל הזדמנות. האדירה את יום השבת והפליגה בכבודה.
תפילותיה וברכת המזון אצלה היו כמונה מעות, מילה במילה, מתוך שימת לב וכוונה טהורה. צניעותה בהנהגותיה, בדיבוריה ובלבושה היוו דוגמא חיה לבת ישראל כשרה שלא התפשרה גם במצבים הקשים ביותר להקפיד על קלה כבחמורה.
רדפה אחר הצדקה והחסד, והקימה סלון כלות באמצעותו הלבישה והכינה כלות רבות חינם אין כסף.
ביתה הייתה פתוח לרווחה, ועניים היו בני ביתה. ראתה בטוב הזולת, ודנה כל אדם לכף זכות.
לעולם לא החזיקה טובה לעצמה, והקפידה על דיבור נקי מלשון הרע ורכילות בכל כוחה. לא קיבלה בשום אופן דברי רכילות ועמדה בתוקף לדון לכף זכות כל אדם.
כל דבריה תמיד היו בנחת רוח ייחודית ונדירה, מתוך ענווה וכבוד לכל אדם באשר הוא. גם בעשור האחרון, כאשר חלתה וגופה נחלש מאוד והייתה מדוכאת בייסורי גוף ונפש, קבלה אותם בענווה ובהכנעה. אבלה בליבה, אך הייתה צהלתה על פניה.
לא התלוננה על מצבה, ותמיד הודתה לבוראה. קיבלה באהבה ובאמונה את ייסוריה, ובגדלותה, דאגה שכמה שפחות יטרחו עבורה, ונמנעה מלשתף בכאביה, קשייה וצרכיה בכדי שלא להיות בנטל על בני משפחתה.
ביום הראשון לימי השובבי"ם ת"ת הקדושים, עלתה נשמתה בטהרה למגינת ליבם של בני משפחתה ששהו לצד מיטתה.
זכתה והעמידה דור ישרים מבורך, בעלה ייבל"א רבי אהרון שליט"א, חמשה בנים וחתנים, בני בנים כולם אברכים ובני תורה זרע קודש ברך ה'.
ת.נ.צ.ב.ה.
