נטפי דמעה אחר לכת בנם של קדושים רבי אליהו אבוחצירא זצ"ל

בערב שבת קודש בחצות היום הובא למנוחות בנן של קדושים מותיקי עירנו, לא החזיק טיבותא לנפשיה, אשר במשך כל ימי חייו היה דבֵק בתורה ובלומדיה הרה"צ רבי אליהו אבוחצירא זצ"ל והוא בן עח' שנים.

רבי אליהו זצ"ל היה מדמויות השושלת של משפחת רבני ואדמו"רי אבוחצירא זצוק"ל. נולד בארפוד שבמרוקו כבן נין למרן בעל האביר יעקב זיע"א, בבית גדול זה, של אנשי תורה ויראה ובעלי אמונת חכמים גדל, ומשם שאב קדושה, צניעות, עבודת ה' ויראת שמים.

בקטנותו למד בתלמוד תורה בארפוד יחד עם רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל בנו של הבבא מאיר זצ"ל, כל יום היה מגיע לתלמוד תורה האדמו"ר רבי מאיר אבוחצירא שהיה ראש ישיבה בארפוד עד חצות היום, היה לו חדר מיוחד ששם היה שקוע בלימוד התורה, מידי פעם המלמדים היו נכנסים לחדרו ומתייעצים עימו וזוכים לקבל ממנו עצה ותושיה.

רבי אליהו זצ"ל סיפר כי בהיותו ילד באחד הימים בחול המועד סוכות, אביו אמר לו שהיום אנו מוזמנים לסעודה אצל דודנו סידנא הבבא סאלי זיע"א, בסוכה היו הרבה אנשים ובבא סאלי ישב בפינת הסוכה, תוך כדי שהסתכל על הנעשה, שם לב כי באחת הדפנות של הסוכה היה חור יחסי גדול וניגש לבבא סאלי ושאל למה החור הגדול הזה בדופן הסוכה זה לא נראה מכובד? מיד הבבא סאלי השתיק את כל הנוכחים ואמר – זה שאלה טובה, ופנה למשתתפים, תקשיבו לשאלה של הילד הקטן הזה הוא רק בגיל שמונה ושואל כענין, ואתם לא שאלתם, ילד זה יש לו חוכמה ואמר הבבא סאלי תקשיבו לתשובה וענה, הסוכה הזו ירשתי מכבוד מו"א רבי מסעוד זצוק"ל וכידוע שהיה כשני מטר גובהו, אבל היה עני, ומעט דפנות היו לו ובהלכה נפסק שאדם שאינו יכול לפשוט את רגליו זה לא בגדר של מצטער פטור מן הסוכה, לכן ישן בסוכה כשראשו ורובו בסוכה ועשה חור "כשרגליו היו בחוץ", כך קיים את מצות סוכה במסירות נפש בחו"ל בסביבה של גויים.

מאוחר יותר למד בישיבת מקנאס, במשך כשנה אצל הרה"ג רבי יצחק אסבאג זצ"ל שהיה דיין וראש ישיבה ומשם הפליג לטנג'יר, שם למד בישיבת "עץ חיים" אצל רבותיו הגאון רבי מכלוף פחימה זצ"ל והרה"ג רב אברהם עמאר זצ"ל שלימים אמר שהם היו למדנים חריפים תלמודיים.

אחר כך חזר לארפוד ולמד הלכות שחיטה אצל שא"ב הבבא מאיר שהיה המרא דאתרא והתחבב על רבו עד למאוד, יחד עימו היו בנו רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל ויבלחט"א הרה"צ רבי ישראל אזרוואל שליט"א, במשך שנתיים וחצי למדו חלק יורה דעה וערך להם בחינה לפני מתן הסמיכה, רבי אליהו העמיד את הסכין כראוי ושחט לפניו בזה אחר זה מצויין וכתב לו סמיכה, אך היתנה שתעודת הסמיכה תהיה רק לאחר שיתחתן וכתב לו בבא מאיר במכתב שאינו נוהג להסמיך מי שאינו נשוי ואם אתה לא נשוי, תראה תעודה זו כמבוטלת, ואכן באותה שנה הגיע לפרק האיש מקדש.

את תעודת הסמיכה קיבל מהאדמו"ר הבבא מאיר זצוק"ל שכתבה בכתב ידו בתאריך ו' שבט תשכ"ו, כשעדיין היה בחור הפליג עליו בתוארים נכבדים: "יציבא מילתא ליקר שהדותא, שהנה אמת למי החותמת, שבא לפני החכם השלם, מזרע קדושים הטהור הבחור הנחמד כבוד הרב אליאו אביחצירא הי"ו מעיר תהילה פה ארפוד יע"א וסידר לפנינו דיני שחיטה וידע לכוין יאה משיב על לאו לאו ועל הן הן, בקי בהן ובשמותיהן וכו' וחתם בחתימת ידו.

לאחר נשואיו עבר לעיר הנופש 'קניטרא', שם היה מלמד צעירים במוסדות "אוצר התורה" בין תלמידיו נמנו גם בניו של הבבא מאיר.

היה בקשרי ידידות אמיצים עם דודו הרה"צ רבי מכלוף אבוחצירא זצ"ל בעל ה"יפה שעה", הרב זצ"ל סיפר שתמיד שפגש את רבי מכלוף זה רק כשהיה עסוק בתורה, בביתו היה יושב כשטלית קטן מעל בגדיו והיה שקוע בתורה וכשהיו נכנסים אצלו, היה מרים את ראשו ותמיד השאלה הראשונה שעמדה בפיו, מה אתה לומד? ואם לא היו אומרים דברי תורה אז היה אומר אז אין לי מה לדבר..

הקשר עם הדוד רבי מכלוף שהיה נקרא 'הארי שבמשפחה' המשיך גם כשעלו לארץ הקודש רבי אליהו עם אביו רבי אהרון בשנת תשל"ג, באותם ימים כששמע רבי מכלוף שעלו לארץ, פנה אליהם ואמר להם, שנה ראשונה תגורו אצלי ברובע א' באשדוד ואכן מה שהיה שהסבא רבי אהרון זצ"ל התגורר אצל רבי מכלוף ורבי אליהו שהיה צעיר, דאגו לו לדירה ע"י משרד השיכון ברובע ג'. לאחר כשנה אביו רבי אהרון התגורר לצד בנו רבי אליהו ולאחר שבע שנים נפטר, הרחוב בו התגוררו נקרא רחוב אבוחצירא עד היום שהוא בעצם על שמו של רבי אהרון זצ"ל שהתגורר ברחוב זה.

רבי אליהו קבע את תפילותיו בבית הכנסת ובית המדרש "יד שלמה" שהקים הרה"ג רבי יצחק מלול שליט"א ובמשך שנים היה עובר לפני התיבה גם בתקופת הימים הנוראים וחגי ישראל. גם כשהגר"י מלול עזב את אשדוד אמר לצאן מרעיתו – אני משאיר לכם את לוחות הברית בתוך הארון שזה רבי אליהו אבוחצירא שהנהיג את הקהילה בעוז ובגאון.

בעת רעווא דרעווין לאחר תפילת מנחה של שבת, היו מתקבצים בכניסה לבית הכנסת, יהודים שעלו ממרוקו לא מכבר לארץ הקודש והיו מתקבצים במדרגות סביב רבי אהרון אבוחצירא זצ"ל והיו משתוקקים לשמוע מצוף אמרותיו, דברי תורה ואגדה עם סיפורים בלשון הקודש ובמרוקאית עד צאת השבת, כך היה נוהג עד יומו האחרון.

גם שעבר אחר כך לרובע ו' לא עזב את הציבור ואת בית הכנסת "יד שלמה" והיה ממשיך להתפלל עימהם והיה קובע את תפילותיו גם בבית הכנסת "קול יהודה" שברובע ו'.

לפרנסתו עבד במחלקת הכשרות ברבנות ובמועצה הדתית במשך כ-35 שנה עשה מלאכתו נאמנה ובאחריות גדולה. היה בקשרי ידידות עם המרא דאתרא הרה"ג רבי ישראל אליזרע זצ"ל והרה"ג רבי סעדיה אריבי זצ"ל רב מחלקת המקוואות והנישואין ורב שכונה וממניחי יסודות הקדושה והטהרה בעיר אשדוד, אז עבד לצידו של רבי יחיא אילוז זצ"ל ועשו עבודת קודש בכל מלאכת הכשרות ברובע ב' וברובע ו'.

היה פוקד את ביתם של שא"ב האדמו"ר רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל והרה"ג רבי מכלוף אבוחצירא זצ"ל והיה נושא ונותן עימהם בדברי תורה.

כחברותא היה לומד בקביעות יותר מעשרים שנה עם הרה"ג רבי מערבי כהן זצ"ל בבית הכנסת ליוצאי תוניס "בן ציון" ברובע ג' והיתה ביניהם ידידות גדולה ומאז שנפטר נחלש והיה לא בצער על כך.

כן היה לומד עם הרה"ג רבי סעדיה אריבי בכולל "יגדיל תורה" שבראשותו, וכן עם הרב מיכאל ורבי אליהו קריספין ועם הרב מיכאל דהן ראש הכולל.

היה גם בקשרי ידידות עם המרא דאתרא הגה"צ רבי חיים שמעון פינטו שליט"א שהעריך אותו מאוד, והיה אומר לו מאי בנן של קדושים? שלא ידע צורתא דזוזא אתה בנן של קדושים – זה רבי אליהו, כל ערב חג היה שולח לו פרישת שלום.

כשהגיע להתגורר באשדוד ידידו שא"ב האדמו"ר בנש"ק רבי אליהו אבוחצירא שליט"א רב ק"ק "משכנות שמואל" לאחר שעזב את הרבנות בנצרת, רבי אליהו זצ"ל ערך עבורו קבלת פנים וסעודה גדולה עם כלי זמר בביתו לכבודו, מתוך ההערכה הגדולה שהיתה לו שהיה ידוע כתלמיד חכם גדול.

רבי אליהו זצ"ל היה נוהג במשך שנים לנסוע למרוקו לפקוד את קברי אבותיו במרוקו בחודש שבט לכבוד הילולת הרה"ק רבי יצחק אבוחצירא זצוק"ל וכן היה נפגש עם בני משפחתו שהתגוררו עדיין במרוקו. באחד הפעמים סיפר שבדרכו לארץ חזר דרך צרפת ופגש במטוס את הגאון רבי יהושוע מאמאן זצ"ל ראב"ד מראכש, רבאט ונהריה ובעל ה"עמק יהושוע" לאחר ששאל בשלומו פנה לרבי אליהו ואמר לו אתה יודע שרבי מכלוף אבוחצירא לא היה מנשק כל אחד, אבל אותי היה מנשק ומכבד וכל זה למה, כי מינו אותי לדיין שהייתי הכי צעיר במרוקו, וביקש ממנו שיגיד לו חידוש, ואמר לרב מאמאן מה הוא השם תלמיד חכם, למה "תלמיד"? אלא כי בתורה כל זמן שאתה תלמיד, אתה חכם ואם אתה לא תלמיד, אתה כבר לא חכם! ועל זה הפטיר לו הרב מאמאן ואמר, "היה כדאי להגיע לצרפת רק כדאי לשמוע את הדבר הנפלא הזה".

מאוחר יותר עם השנים עבר להתגורר ברובע ט', וקבע את תפילותיו בבית הכנסת "נר דוד ואוהל רחמה" ובאולפנא, בשעות היום היה לומד לבדו בכולל "שמחת אליהו", בראשותו של הגר"א בן חמו.

גם בשנים האחרונות שהיה חלש יותר בפרט מאז תקופת הקורונה, מספרים כי כל מי שהיה בא לבקרו, היה רואה אותו כשתלמודו בידו, היה עוסק בלימוד התורה. תמיד כשהיה נפגש עם אחרים היה מבקש לשמוע דבר תורה ואחר כך היה נושא בדברי תורה ומקשה בסוגיות הגמ'. היה ידוע כאיש אמת והיה פיו וליבו שוים, אהב כל יהודי והאיר פנים לכל אדם, במלאכת הכשרות לא נשא פנים לאיש, גם כשהיה מכיר היה אומר את דברו והיה תקיף בדעתו בבחינת לא תגורו מפני איש.

לפני למעלה כשנה נפל ונחבט בראשו, מאז מצבו הרפואי ידע עליות ומורדות. לאחרונה נדבק בקורונה ועקב כך אושפז בבית החולים, בשבוע האחרון חלה הידרדרות נוספת במצב בריאותו, עד שביום שישי לפנות בוקר השיב את נשמתו הטהורה לבוראו כשבנו לידו קרא "שמע ישראל".

ביום שישי בשעות הבוקר פשטה השמועה, ורבים הביעו כאב וצער על פטירתו והתארגנו לקיום בלוויה בחצות היום. הרב עובדיה דהן יו"ר המועצה הדתית שהוקיר את המנוח, הכין עבורו חלקה מכובדת בחלקת חרדים ממול אוהל האדמו"ר מפיטסבורג זצ"ל.

לקראת חצות היום נערכה ההלוויה למרות שחל ראש חודש, נפסק כי להספיד תלמיד חכם בפניו זה מצוה.

את דברי ההתעוררות וההספד פתח בן דודו הרה"ג רבי דוד אבוחצירא רבה של יבנה, שתיאר את גודל החלל בעת חסרונו של הצדיק, על העמל התורה שהיה למנוח, על הזכות הגדולה שהיה קרוב לאדמור"י ורבני המשפחה, והעיד כי רוב הדברים שידע על המשפחה – זה מפיו של רבי אליהו זצ"ל. עוד הספידוהו הרה"ג ר' יעקב אמסלם ר"י "נחלת ישראל" הרב אליהו קריספין.

את חתימת ההספדים נשא בנו בקול בוכים הרב מיכאל אבוחצירא כשתיאר את אהבת בתורה שהיתה משוש כל חייו עוד שהיה במרוקו צעיר לימים וסיפר כי בפעם הראשונה שקיבל אביו את המשכורת הדבר הראשון שעשה זה שהלך לקנות ש"ס תלמוד בבלי שיהיה לו משל עצמו והיתה לו שמחה גדולה על כך באותו יום. בסיום דבריו ביקש מחילה בשם כל בני המשפחה.

לאחר אמירת הקדיש יצא מסע ההלוויה לחלקת חרדים, שם נטמן לאחר חצות היום ערב שבת קודש לקול זעקות שבר הנאספים.

בכך נחתמו פרקי חייו של דמות מיוחדת, בעל יושר דברי אמת, המלאה באהבת תורה, תמימות שזכה להסתופף בצילם של רבנים צדיקים ואדמור"י המשפחה זצוק"ל, חסד, מצוות ומעשים טובים המלווים אותו בכתר שם טוב לעולם שכולו טוב.

הותיר אחריו דור ישרים מבורך, את רעיתו תבלחט"א, בנים ובנות נכדים ונכדות, ההולכים בדרך ה' בני תורה, זרע קודש אשר ברך ה' אשר הולכים בדרך התורה והמצוות.

אזכרת השבעה תתקיים ביום רביעי ה' באדר א' בבית הכנסת "נתיב מאיר" (אזרוואל) רחוב זלמן ארן רובע ד', תפילת מנחה בשעה 16:45 ולאחריה ישאו דברי תורה גדולי תורה ורבנים חשובים.

צילומים: ארכיון הרב מרדכי כהן