חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
יהדות מרוקו

מימונה תורנית עם חכמי מרוקו ב"ילדי שגיא ויעקב" במעמד הראש"ל הגר"ש עמאר רבה של ירושלים | גלריה

הכנס "יהדות מרוקו מנהגיה וחכמיה", התקיים לכבוד ולהערכה להגאון רבי אליהו מלכא שליט"א רבה הראשי של העיר כרמיאל
צילום: שוקי לרר

מסורת קבועה במשל כשני עשורים כאשר קהל רב השתתפו בערב עיון תורני התקיים מיד לאחר חג הפסח במרכז לצעירים "ילדי שגיא ויעקב" באשדוד, תחת הכותרת 'יהדות מרוקו חכמיה ומנהגיה' כשהכנס הפעם יוחד לכבוד להוקרה והערכה להגאון רבי אליהו מלכא שליט"א רבה הראשי של העיר כרמיאל למעלה מיובל  שנים ומחבר הספרים החשובים שו"ת "אמרי אליהו" ו"תפארת אליהו" עה"ת.

המעמד החל בסיום מסכת "מגילה" ע"י אחד בחורי הישיבה. לאחר מכן השמיע פיוט ושירה מזכה הרבים הרב יהודה מוייאל.

לאחר מכן נשאו מסכת נאומים ודרשות בענין יום המימונה ועל יהדות מרוקו בצילם של גדולי התורה במרוקו מפי הרבנים יוצאי מרוקו שהשתתפו במעמד, תוך כדי שציינו רב ברכות לכבוד הגאון רבי אליהו מלכא רבה של "כרמיאל" שלכבודו התאספנו כאן בערב תורני חשוב זה.

הרבנים בדבריהם שיבחו את היוזמה הברוכה אשר יש לה חזקה כפולה מידי שנה בקיום ערב חשוב זה של האדרת התורה וגדולי התורה, עוד הזכירו את מעלתם של ימי חג הפסח וההכנה לקראת קבלת התורה עוד עמדו על המנהגים היפים וסדר התפילה של יוצאי קהילת מרוקו הממשיכים ודבקים במנהגיהם בכל מקום שהם בעולם ושיש לעשות הכל על מנת לשמר ולחזק את המורשת האמיתית של יהדות מרוקו בתורתה ובמנהגיה של גדולי התורה שחיו בה במשך כל ההיסטוריה, רבות בשנים.

אולי יעניין אותך

את המעמד פתח מזכה הרבים הרה"ג רבי מנחם ביטון ראש מוסדות "מאיר ישא ברכה" בכפר סבא והאריך בדבריהם על כתביהם של גדולי מרוקו שהתגלו בשנים האחרונות ובפרט ספריו המאירים של הגאון רבי יוסף משאש זצ"ל כשמכל שורה ניכר גאונות מיוחדת עם הרבה מוסר ועל כן קיבל על עצמו שבכל שבת ימסור לצאן מרעיתו שיעור קבוע מתוך הספרים "נחלת אבות" על מסכת אבות. עוד ציין כי בספרים רבים של גדולי מרוקו אנו מוצאים נושאים הלכתיים באריכות בעיקר בנושא חושן ומשפט ואבן העזר, סוגיות קשות שבתלמוד. כן ציין את השמירה על המסורת ועל המנהגים של יהדות מרוקו ששורשם ויסודם בהררי קודש.

אחריו נשא דברים הגאון רבי אברהם חפוטא ראש ישיבת "הרמב"ם" שתיאר שעוד זוכר מילדותו את אותם גדולים וענקיים שכיהנו כראשי ישיבות וראשי אבות בית דין במארכש ובעוד מקומות ואחר כך כשעלו לארץ המשיכו להרביץ תורה וזכו להעמיד תלמיד חכמים חשובים. בדבריו תיאר את הרגשת האמונה שהיתה בקרב כל יהודי מרוקו שהורגש בכל פינה בעיר בעיקר ביום המימונה שהנה עבר חג הפסח ועדיין לא נגאלנו ולכן תיקנו את יום המימונה שזה משורש המילה האמונה כדי לחזק את העם לקראת בואו של המשיח שיגאלנו במהרה והיו לומדים במשנה תורה להרמב"ם בהלכות 'מלכים' על ביאת משיח ובעוד ספרים.

אורח חשוב הגיע יחד עם מרן הראש"ל הגר"ש עמאר הגאון הגדול רבי אליהו בן-חיים אב"ד "קווינס" בניו יורק השוהה בימים אלו בארץ הקודש.

בשלב זה נשא דברים מרן הראשון לציון הגאון הגדול רבי שלמה משה עמאר רבה הראשי לירושלים, בראשית דבריו פתח בברכות להגר"א מלכא רבה של כרמיאל וציין בשבח המקום של המרכז לצעירים "ילדי שגיא ויעקב" בראשותו של ראש הישיבה מגדולי מזכי הרבים בדורנו הרה"ג ר' אילן גוזל אשר פועל ועושה רבות בקירוב נפשות תחת כנפי השכינה בשיעוריו ובספריו החשובים.

הראש"ל הגר"ש עמאר עמד בדבריו על אמונה ובטחון שזהו סמל יום המימונה המחזקים את האמונה בליבותיהם של עם ישראל, למרות שעברנו שנים רבות מאז חורבן בית שני עדיין בכל רגע אנו מצפים לבנים בית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו, הזכיר שכל יהדי צריך לחיות באמונה כמאמר הנביא בחבקוק "וצדיק באמונתו – יחיה". דיבר באריכות על הניסים הגדולים שעם ישראל ראה בחוש בהיותו במצרים עד שהגיע לים ונבקע להם הים. משה רבינו אומר לעם ישראל התיצבו וראו את ישועת ה', ברגע שעם ישראל מתיצב ומביע את בטחונו בה' יתברך – רואים מיד את ישועת ה' וכך היה שנבקע להם הים בניסים גדולים.

בדבריו הזכיר את מעלותיו של הגר"א מלכה רבה של כרמיאל אשר מכירו עשרות בשנים שהוא מגדולי רבני חשובי שבארץ ישראל, עמל ויגע בתורה וחיבר חיבורים נפלאים בכל מכמני התורה, והיה מאחד מעמודי התווך של מקימי הכשרות בארץ ישראל, ותמיד עמד בכל עוז ולא התפשר ועמד על כך בתקיפות גדולה במסירות וכך בכל עניני העיר בכרמיאל, אשר התושבים שם זכו לכך, יצא לי מעט להתכתב איתו וראיתי את החריפות, הבקיאות והסברות הישרות שיש לו. לסיום, בירכו בחביבות רבה שימשיך עוד שנים רבות על ממלכתו מתוך בריאות גופא ובירך את הרב אילן גוזל שבחר בחיזוק רבני עדתנו ונזכה כולנו לשמוח בביאת מלך המשיח במהרה בימינו.

דברי ברכה קצרים נשאו בניו של הגר"א מלכא, הרה"ג ר' שמעון מלכא ראש כולל "מעיין התורה" והרב אוריאל מלכא מגדולי מזכי הרבים בעיר כרמיאל.

את חתימת הברכות חתם מי שלכבודו התכנסו המשתתפים הרבים הגאון רבי אליהו מלכא שליט"א רבה של כרמיאל כאשר קודם לכן הולחן שיר מיוחד לכבודו ע"י הרב אילן גוזל אשר פותח במילים: "לְכוּ וְנֵלְכָה, לִכְבוֹד רַבֵּינוּ מַלְכָּא, הַתּוֹרָה נְסוּכָה רֹאשׁ וְעַטָרָה, מְקוֹמוֹ בְּכַּרְמִיאֵל, בִּזְכוּתוֹ יָבוֹא גּוֹאֵל, שָׁם הַצַּדִּיק נָטַע הָאֵ-ל, יַאֲרִיךְ יָמִים אוֹתוֹ, יַנְהִיג צֹאן מַרְעִיתוֹ, קְדֻשָּׁה וְיִרְאַה ה' עִמּוֹ".

את דבריו פתח בכבוד האכסניה של המרכז לצעירים "ילדי שגיא ויעקב" בראשותו של ידידנו הרב אילן גוזל אשר כבר הופיע בשיעוריו הנפלאים אצלנו בכרמיאל, וציין את הזכות הגדולה שהגיעו לכאן הגאונים הגדולים מרן הראש"ל הגר"ש עמאר והגר"א חפוטא ר"י הרמב"ם.

את הציבור הפתיע כאשר סיפר שלפני כ-65 שנה היה הראשון שעזר בהקמת מערכת הכשרות בעיר אשדוד כשהיה לצידם של הרבנים הראשיים הראשונים הגאונים רבי ישראל אליזרע זצ"ל והרב סיני אדלר זצ"ל, באותם שנים היה מקורב להגה"צ רבי רפאל ברוך טולידנו זצוק"ל ראב"ד מקנאס ורבם של יהודי צפון אפריקה ששמע שאני באשדוד, התעניין ושמע שאין באשדוד תלמוד תורה ומיד פרץ בבכי ואמר איך יתכן שעיר שלמה אין בה תלמוד תורה?, ואז למרות שהייתי אז צעיר, הבטחתי לו שנעשה מאמץ ונפתח כאן תלמוד תורה וכך הייתי הולך לבתי כנסת ולבתי ספר ודברנו עם הורים והסברנו להם את חשיבות דרך החינוך התורני בדרך ישראל סבא וכך בסייעתא דשמיא הקמנו תלמוד תורה עד שב"ה היום העיר אשדוד היא עיר גדולה ויש בה לרוב בתי כנסיות בתי מדרשות וישיבות לתפארה, וכל זה התחיל מאותן דמעות קדושות של הגה"צ רבי רפאל ברוך טולידנו זצוק"ל והנה גם כאן ממשיכים להאהיב את התורה הק' על הצעיר ולהביאם בדרך סלולה בדרך ה' שיהיו לומדי תורה.

בדבריו, נשא דברי תורה שאותם שזר מתוך דברי הגמרא והמפרשים והודה בחביבות רבה להרב אילן גוזל שארגן את הערב הנפלא הזה לכבודה של יהדות מרוקו, מנהגיה וחכמיה בצורה מכובדת כיאה לכבוד התורה הק'. בסיום דבריו העניק את ספריו "אמרי אליהו" ועוד לכל הרבנים במעמד.

כאות ההערכה גדולה, הרב אילן גוזל העניק "ספר תהילים" גדול בכריכת עור אומנותית בעיטור זהב להגר"א מלכה שיזכה עוד רבות בשנים על ממלכתו בבריאות איתנה ונהורא מעליא להגדיל תורה ולהאדירה.

בסיום, הראש"ל הגר"ש עמאר ערך ברכת "מי שבירך" לקהל כשהקהל עמד על רגליו והתפללו תפילת ערבית כשהגר"א חפוטא עבר לפני התיבה.

צילום: שוקי לרר

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: haredim.ashdod@gmail.com

הורידו עכשיו את האפליקצייה המובילה של 'חרדים אשדוד' אליכם לנייד
תגובות
אין לשלוח תגובות שאינם הולמות או מכילות דברי לשון הרע, הסתה ורכילות.
במידה ולא ניתן להגיב - הכתבה סגורה לתגובות.
עדכון תגובות במייל
עדכן אותי על
0 Comments
החדשות ביותר
הישנות ביותר הכי מדורגות
Inline Feedbacks
View all comments
אולי יעניין אותך
עוד כותרות
error: Content is protected !!
דילוג לתוכן