לאחר ביטול הגעתו לבאר טוביה: סגן השר במשרד התרבות יעקב טסלר השתתף בטקס בהר המנוחות בירושלים, לצד קברו של הקדוש נחמיה לביא הי"ד שנרצח בפיגוע בעיר העתיקה, בהשתתפות בני המשפחה.
כזכור, טסלר הודיע לפני יומיים שלא יגיע לבית העלמין ביישוב באר טוביה נוכח המחאות עקב "אי שירותו בצה"ל".
הרב נחמיה נולד בירושלים ביום ג' באב תשל"ד (22.07.1974) להוריו יחזקאל ותרצה לוי. ברית המילה שלו התקיימה למחרת תשעה באב והוריו החליטו לקרוא את שמו נחמיה – הן במשמעות של נחמה לאחר יום הזיכרון לחורבן בית המקדש, והן בקשר לנחמיה המסמל את שיבת ציון ובניין ירושלים.
נחמיה נרצח על ידי מחבל בליל הושענא רבה, מוצאי שבת כ"א בתשרי תשע"ו (03.10.2015). כמה דקות קודם לכן רצח המחבל בדקירות סכין את החייל אהרן בניטה ממש מתחת לביתו של נחמיה בעיר העתיקה בירושלים. מששמעו בני משפחת לביא את זעקותיה של אשת הנרצח, עת נמלטה מהמחבל שניסה לרצוח גם אותה ואת ילדיה, רץ נחמיה מביתו להצילם. אך יד הרשע גברה והוא נדקר על ידי המחבל תוך כדי מאבק ביניהם.
דבריו המלאים של סגן השר טסלר בטקס בהר המנוחות:
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוא יום של כאב ואחדות, יום של חיבור לעבר, לאלה שהיו כאן כדי להבטיח לנו את העתיד.
אמנם זה לא טקס ממלכתי אלא טקס משפחתי. ואני כאן איתכם כדי לומר לכם שכולנו משפחה אחת.
הרב נחמיה לביא הי"ד הוא סיפור גבורה נדיר ועוצמתי במיוחד.
הרב נחמיה היה איש יקר וחשוב, עובד השם ולמדן מופלג.
בליל הושענא רבה, מוצאי שבת כ"א בתשרי תשע"ו, נרצח נחמיה בעיר העתיקה בירושלים בידי מחבל נתעב.
כמה דקות קודם לכן רצח המחבל בדקירות סכין את החייל אהרן בניטה הי"ד ממש מתחת לביתו של נחמיה בעיר העתיקה.
בני משפחת לביא שמעו את זעקותיה של אשת הנרצח, שנמלטה מהמחבל שניסה לרצוח גם אותה ואת ילדיה,. באותו רגע הרב נחמיה לא חשב פעמיים ורץ להצילם.
תוך כדי מאבק במחבל הוא נדקר ונרצח.
הרב נחמיה היה בן 41 במותו. הותיר אחריו את רעייתו נטע, שלושה בנים וארבע בנות,הורים, חמישה אחים ושתי אחיות.
הרב נחמיה לביא הי"ד קידש את ה' בחייו, אולם הוא הגיע לדרגת קידוש ה' הנעלה ביותר, עת מסר נפשו להצלת נפשות אחרות.
משפחת לביא היקרה, משפחות יקרות נוספות שכאן איתנו. ביום הזה אנו ניצבים אל מול המצבות האילמות. הן לא מדברות, אבל מתחת לאבנים הקרות קבורים סיפורי גבורה, חיים שהופסקו, פתילי חיים שנגדעו – מותירים מאחור משפחות, אהבות, יגון וגעגועים שאינם נפסקים.
מי שאיבד אבא או אמא, בן או בת, אח או אחות, בעל או אישה, אינו צריך יום זיכרון. הזיכרון נמצא איתו כל הזמן. הוא שם בחגים ומועדים, בימי הולדת, ובסתם ימים של חול. הזיכרון אינו מרפה.
בקיומה של מדינה כלולים גם אלו שנפלו חלל על קיומה. בזכות גבורתם ובתעצומות הנפש שגיליתם אתם – משפחות השכול, אנו עומדים פה היום בסייעתא דשמיא. הרבה עמל, יגון וצער, אובדן ושכול, מקופלים בין רגבי האדמה עליה אנו דורכים. התפילה היא שזה לא יהיה לשווא ושנצליח לחיות כאן יחד גם הלאה. המחבר בינינו גדול יותר מהמפריד, והכאב והזיכרון משותפים לכל חלקי העם הזה.
במיוחד ביום הזיכרון, נזכור אנחנו, כל העם בישראל, את האובדן ואת המחיר היקר והנורא שהקריבו ותרמו, אתם משפחת לביא ואיתכם משפחות השכול היקרות, בשביל העם ישראל וננצור אתכם ואת יקיריכם בליבנו לעד.
כנציג ציבור וידיד המשפחה אביע את ההוקרה, ואת ההערכה אליכם כמו גם המחויבות למשפחות הנופלים, ונישא תפילה לעילוי נשמת החללים שהקריבו את חייהם למענה ולמעננו.
יהי זכרו של נחמיה לביא ברוך. השם יקום דמו.
