לאחר תפילת מנחה הגיעו ונשאו דברים רבנים חשובים ביניהם: המרא דאתרא הרה"ג ר' יוסף שיינין, הרה"ג רבי מאיר אבוחצירא רבה של הסיטי רב ק"ק "תפארת רפאל" וחבר איחוד הרבנים הספרדים, הרה"ג ר' אברהם בן חמו ראש מוסדות "כנסת ישראל" וחבר איחוד הרבנים הספרדים, הרב תמיר וקנין, הרב יהודה אביטן, מזכה הרבים הרב יוסף כהן, הרב דן מלכא, הרב נתנאל רביבו, הרב אבישלום כהן רו"מ "תהילה לדוד" הרב משה צרפתי, והרב יעקב כהן ר"י "תורה אור".
בדבריהם העלו על נס על דמותו של המנוח, בתחום הפיוט והשירה, הוביל את התפתחות הפיוט, החזנות ושירת הבקשות. היה חבר וידיד אמת לרבי מאיר עמר ז"ל שהקים יחד איתו את "חברת דוד המלך" המקיימת שירת בקשות במשך 20 שבתות בשנה. מידי שבת בשבתו בתקופת החורף היה מדדה את רגליו לבית הכנסת "שבטי ישראל" ברובע ב' כדי להשתתף בשירת הבקשות באשמורת הבוקר גם כשירדו גשמי זלעפות לא ויתר על 'ברון יחד כוכבי בוקר'.
בבתי הכנסת היה עובר לפני התיבה ובעת עונת הבקשות היה מהבולטים שידע היטב על בוריו את הספר "שיר ידידות" שהיה שר ומפייט באשמורת הבוקר בהשתתפות ציבור רחב שהיה פוקד את בתי הכנסת ברובעים השונים של העיר.
מוקיריו מספרים שהיתה לו הארת פנים מיוחדת לכל אדם, היתה לו את מידת הצניעות והענווה, לא ראו אותו כועס, היה שומר את פיו והיה נמנע מלדבר כמה שפחות, מעולם לא שמעו מפיו דבר רע על הזולת, תמיד ברכות היו שגורות על פיו. היה נותן צדקה ותומך בעניים בסתר בצניעות בלי שאחרים ידעו על כך.
היה משכים ומעריב לבית הכנסת. ספר התהילים לא היה מש מידיו, כך גם בביתו ולפני התפילות שהיה מגיע תמיד היה לומד או מעיין בספרי הקודש וידע את ערך מעלת הזמן.
בנו ר' מאיר רביבו נציג המשפחה חתם את דרשות הרבנים וציין שזכה להקים את בית הכנסת הנוא את שמו לכבודו של האב ז"ל, שנודע כאוהב תורה ומוקיר רבנן.
היתה לו הערכה מיוחדת ללומדי התורה האברכים ובני הישיבות והיה אומר, שעל אלו עומד ומתקיים העולם והיה מעודד מאוד את הנוער ללכת בדרכי התורה והמצוות שזה העתיד של עם ישראל.
לאחר אמירת הקדיש ערכו את האשכבה.
