מורי ורבי עטרת ראשי הרב יעקב ניסים עטייה זצ"ל במה אפתח ומה אדבר. במה אקדים? אבדה קשה אישית לי ולכל חבריי.
קשה לי לדבר עליו בלשון עבר, הרב חרוט בליבי בכול רגע ורגע.
הרב בעל חסד ואישיות מיוחדת במינה, אהב כל אחד ואחד.
מידת הענווה הייתה חקוקה בו. אני אישית, כמה פעמים יצא לי, לראות אנשים שמתייעצים עם הרב וכל אחד בא לרב ושואל ודורש והרב עונה לכול אחד בפשטות.
הרב תמיד התייחס לכול שאלה, כאילו היא מיוחדת, וכאילו שפעם ראשונה שואלים אותו את אותה השאלה, ואפילו אם היו אלה שאלות פשוטות או שהם בכלל לא היו שאלות.
כמו שסופר על הלל הזקן בערב שבת, בשעות לחוצות שאלות שלא קשורות, אבל לכולם הוא ענה במאור פנים בחיוך, כך הרב היה עונה לכול אחד ואחד.
הרב זצ"ל, היה מקפיד על קדושת התורה והמצוות, אני זוכר שבאחת השבתות היה לרב שבת חתן פה באשדוד באחד המלונות בעיר, והרב אמר לי: כפי שאתה יודע, אני לא מגיע לשבת חתן בלי שאתה מוצא לי מניין בנץ.
אמרתי לרב: טוב אין בעיה והדרכתי אותו היכן יש מניין נץ קרוב למלון..
ענה לי הרב: אתה עכשיו מניע את האוטו, ממש ככה, אתה עכשיו מניע את האוטו, נוסע איתי, ומראה לי מהמלון איך אני הולך לבית כנסת ואיך אני מגיע, למה שאני אדע ולא אפספס חלילה את תפילת נץ בזמן ואכן הרב לא פספס תפילת נץ בזמנה.
ועוד משהו שהיה מיוחד ומאופיין אצל מורנו ורבנו זה היה שהרב היה מסתובב עם שני שעונים, ואני אסביר מה מהות העניין-
פעם אחת, קם הרב בלילה, והוא חשב שהוא קם מאוחר, הסתכל בשעון, וראה שכבר שעה 3:00 לפנות בוקר, הרב קם להתארגן בזריזות והגיע לבית הכנסת, ובסוף הסתבר שבכלל השעון היה מקולקל והרב הגיע מוקדם מהצפוי כדי לא לפספס תפילה ואכן סיעתא דשמיא שלא פספס.
מאז הרב קיבל על עצמו בקבלה על עצמו, שהוא עונד עוד שעון רזרבה, שאם חלילה יקרה לו עוד איזושהי בעיה עם הזמנים, שחס וחלילה שהוא לא יפספס קריאת שמע בזמנה או חלילה כל דבר שצריך לעשות בקדושה.
גם אני אישית, ברוך השם זכיתי שהרב היה סנדק לבני הקטן אבישי, זה היה ערב שבת, הרב בא במיוחד בשבילי מירושלים לברית, ואחרי הברית בדרך חזור אמרתי לרב נדאג לרב שהרב יחזור במונית, הרב ענה לי שלא, אני אחזור באוטובוס הכל בסדר אני לא צריך מונית לא צריך את הכבוד הזה.
עניתי לרב חלילה! הרב מה זה? כבוד התורה! ושוב הוא התעקש: לא! אני לא לא צריך, אני אסע באוטובוס רק תניחו אותי בתחנה וזהו, אני לא רוצה להכביד על אף אחד. איזו עוצמה! כמובן שלא נתתי לזה לקרות וסידרתי לרב נהג בתשלום שהחזיר אותו לביתו בירושלים.
היום, זה יום השבוע לאזכרתו של גאון עוזנו נשיא ממלכת התורה, וראש העטרה מורנו ורבנו רבי יעקב ניסים עטיה זכר צדיק וקדוש לברכה.
איך אפשר לנסות להספיד את מורנו הרב שהיה מגאוני הדור הקודם שזכה להיות חברותא של חכם עזרא עטייה זצ"ל ושל עוד גאוני עולם שהקימו ורוממו את היהדות הספרדית בארץ ישראל ובעולם.
לרב היה לו דבר שמאוד מיוחד, שזה היה קודשת השבת והכנתה במשך כול ימי השבוע, כל יום רביעי היה נוסע במיוחד לשוק מחנה יהודה לעשות קניות לצורך השבת.
פעם אחת שאלתי אותו: הרב, למה הרב טורח במיוחד ומרים סלים כבדים, יש סופר מתחת לבית של הרב ואפשר גם לעשות הזמנה ומשלוח עד פתח הבית, למה הרב כל כך טורח? והרב ענה לי: אני רוצה לבחור את הפירות המשובחים לשבת, אני רוצה לעשות ולטרוח למען השבת בעצמי, בידיי, לא שמישהו אחר יזכה במצווה הזאת.
ואני יכול גם להעיד שמורנו היה לו זכויות עצומות .
אפשר לומר אפילו גם, שהרב עשה מעשה ניסים. אני מכיר אישית אברך, שלא זכה לפרי בטן תקופה ארוכה וכמובן, הרב זה הכתובת. הוא ביקש את ברכת הרב שענה לו: בעזרת השם עוד שנה יהיה לכם בן ואני אהיה הסנדק.
הרב עוד הקדיש מזמנו לאברך זמן רב, והם ישבו ביחד ושוחחו, כאילו ממש הוא היה בנו התרגשתי. מהעוצמות מהרגישות. ובאמת כך היה, לאחר שנה, אותו אברך נפקד בבן זכר וזכו שהרב זצ"ל היה סנדק בברית שלו.
ואוסיף ואומר בנימה אישית, התייעצתי עם הרב עשרות פעמים, על כל דבר, על כל פרט ופרט, וראיתי ישועה. עצה של תבונה וגאונות מעל הטבע.
בעזרת השם ,שהקדוש ברוך הוא יאמר די לצרותינו, ויבוא משיח צדקנו במהרה בימינו, ונזכה לראות כבר בבניין בית המקדש במהרה בימינו ונזכה לראות בעזרת השם את מורנו ורבנו, וכל גאוני ישראל חיים בתחיית המתים במהרה בימינו אמן ואמן
אבד חסיד מן הארץ
איזו יראת שמיים היתה לו
כשהוא היה מזכיר את רבותיו
כאילו נמצא לפניהם.
בהקשר לקניות לשבת
פעם הרב עשה קניות ובסיומן עצר לידו אופנוע.שהציע לרב לקחת לו את הקניות לביית. הרב נתן לו את הקניות. אבל הם לא הגיעו ליעדן. הרב אמר שאין לו הקפדה על שגזל אותו. רק שאכפט לו על הזמן שהולך שוב לקניות. איזו עבודת המידות.
כשהיינו רואים אותו היה לנו הקרנה של מוריו ורבותיו זיע"א. ועל זה אני בוכיה זכותו תעמוד לנו אמן