הדבר האמיתי שצריך לזכור אותו במיוחד ביום העצמאות הזה | הרב טל שריקי

"המצרים, הבבלים והפרסים עלו ומלאו את העולם בשאון הדר ויפעה, עד שהועם הזוהר והם שקעו, בלו ועברו מן העולם. היוונים והרומאים הלכו בעקבותיהם, עוררו רעש עצום ונעלמו, עמים אחרים הופיעו נשאו ברמה את לפידם לזמן מה, אך הוא נשרף באש של עצמו, ועתה הם יושבים בצל, או אבדו בכלל. היהודי ראה את כולם, הביס את כולם, והוא היום מה שהיה אז ומעולם, אינו מראה סימני שקיעה, לא תשישות של זקנה, אין האטה בכישוריו, וערנותו לא קהתה. כולם בני תמותה מלבד היהודים, כל הכוחות חולפים אך הוא נשאר, מהו סוד נצחיותו"?

הקטע המדהים אשר לפנינו נכתב בשנת 1899 בידי הסופר והוגה הדעות האמריקני מרק טווין (MARK TWIAN CONCERNING THE JEWS), וכפי שעינינו רואות נשאר הוא בסוף דבריו בסימן שאלה על סוד נצחיותו של העם היהודי, והאמת היא שרבים מאיתנו נשארים עם אותו סימן שאלה מסתורי, עם כל כך קטן (14 מליון וחצי יהודים סה"כ כיום בעולם), וכל כך זקן (3335 שנה) מתעקש לא לרדת ממדפי ההיסטוריה ואף לא לשניה אחת, כשמן הצף על המים. זו שאלה שהטרידה הרבה הסטוריונים ואישים מפורסמים אחרים (ואף את היטלר ימ"ש בספרו מיין קאמפ), ואמורה גם כן "להטריד" כל אחד מאיתנו.

כמובן שיהודים אנו ויודעים ומאמינים אנו שהעם הקטן הזה מונהג בגזירת עליון מופלאה שאין שני לה בכל תולדות העמים, חזרנו לארץ הקדושה אחר כמעט 2000 שנה של גלויות וסבל רב, ועשינו את הבלתי יאמן, הצלחנו להקים מדינה למופת בעודנו מתבוססים בדמנו אחר השואה האיומה באירופה שגבתה שליש מעמנו (מענין מה מרק טווין היה אומר על זה). אמנם בל נשכח שאע"פ שעם ישראל היה בגלות זמן רב, מעולם לא ויתרו הם על אחדות הקהילה היהודית בכל מקום שהוא בתפוצות.

התלמוד הירושלמי (פאה פ"א ה"א) מספר לנו שכשדוד המלך היה יוצא למלחמות, אע"פ שחייליו כולם צדיקים היו, היו הרבה הרוגים, מכיון שהיה ביניהם מחלוקות ולשון הרע, לעומת זאת בדורו של אחאב המלך כל חייליו רשעים היו, ועובדי עבודה זרה היו, אעפ"כ היו יוצאים למלחמה ונוצחים ללא חללים, וכל כך למה, כיון שאחאב דאג שיהיה אחדות בעם. וכן מצינו עוד בספר תנא דבי אליהו (פרק כו, לפני למעלה מ2000 שנה), "אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, בני אהובי, כלום חיסרתי מכם דבר, ומה אני מבקש מכם, שתהיו אוהבים זה את זה, ותיהיו מכבדים זה את זה". וזה אחד מיסודות הנצח של עם ישראל, שאין שום אומה שולטת בנו כאשר אנחנו אגודה אחת.

סיפר הרבי מקלוייזנבורג (צאנז) אשר איבד את אשתו ואחד עשר ילדיו בשואה, שלדבר אחד הוא "מתגעגע" לימות השואה, שפעם אחת כאשר עבר את מצעדות המוות, הליכה של מאות קילומטרים אל הלא נודע, סיפר הרב זצ"ל היינו כולנו מגולחי ראש וזקן, עם אותו לבוש, רזים וכחושי כח, ואין אתה יודע את זהות האדם שנמצא מימנך ומשמאלך, אדמו"ר, אדם פשוט, ליטאי, חסיד וכו', כולנו היינו שווים ללא יוצא מן הכלל, ודאגנו כמה שאפשר אחד לשני. וכן שמעתי מהרב צבי פינקל זצ"ל (ראש ישיבת חברון) שסיפר לפני כמה שנים לתלמידיו, שבימות השואה כאשר היינו ישנים על הדרגשים במחנות, לא כל אחד קיבל שמיכה, אולי רק שליש מכמות האנשים, אמנם מעולם לא קרה שאדם אחד התכסה לבדו בשמיכה, תמיד היינו מחפשים את מי אפשר לכסות יחד איתנו. זאת אחדות אמיתית, אכפתיות ורגישות עצומה לזולת שכ"כ חסרה לנו היום.

כיום 75 שנה אחר היותינו במדינה, עדים אנו לתופעות לא נעימות בכלל שיוצרות קרעים עצומים ושנאת חינם שלא חווינו שנים רבות מאוד, נגד ציבורים שונים ובפרט נגד הציבור החרדי בהתנערות שלו כביכול מגיוס לצה"ל, ואף אני באופן אישי (בתור לוחם לשעבר) בעברי כאב לי על כך מאוד, אמנם אחר כמה שנים שזכיתי לחיות באותו ציבור "משתמט", נוכחתי לדעת דבר מפליא עד מאוד. דבר ראשון, יש לא מעט חרדים שמתגייסים לצה"ל במסלולים מיוחדים (אף אברכים אחר נישואיהם).

דבר שני, אין בנמצא חברה גומלת חסדים יותר מזו החרדית, מאות קופות גמ"ח למיניהן, אירגוני החסד המרובים והמגוונים בכל התחומים, ארגוני העזרה הציבוריים כארגון "הצלה" שמתנדביו מופיעים ראשונים בכל פיגוע או תאונה ומקרה רפואי כזה אחר (ראוי לציין שחלקו הגדול מורכב מאברכים שלומדים תורה יום שלם), עזר מציון שפוגשים כמעט בכל בית חולים, יד שרה, מגן לחולה, עזרא למרפא, מתנת חיים של הרב הבר זצ"ל, יד עזרה ושולמית, וכמובן ארגון ידידים המפורסם אשר פועלים במסירות עילאית מסביב לשעון בכל כבישי הארץ, ועוד כהנה וכהנה רבים מפעלי התנדבות המקיפים את כל שטחי החיים, החל ממפעלי עזר ליולדות, גמ"ח לתינוקות, בריתות ושאר שמחות, וכלה במתנדבי חסד של אמת כגון זק"א, וכיוצא בהם שגם אותם ראו בפעולה למרבה הצער פעמים כה רבות. מכאן הבנתי שכל אחד יש לו את החלק שלו במפעל הענק הזה שנקרא עם ישראל.

עוד משחר היותנו לעם בורא עולם חילק אותנו לי"ב שבטים, ובאופן טבעי נשאלת השאלה וכי מדוע היה צריך הבורא לחלק אותנו למספר שבטים? והתשובה היא, כמו שלהבדיל יש בצה"ל סוגים שונים של חיילות, אבל לכולם מטרה אחת והיא להגן על זכות קיומנו הטבעית בארץ ישראל, כן עם ישראל אע"פ שמחולק לשבטים, הרי שלכל שבט תפקיד מיוחד בהתאם לאופיו המיוחד אבל למטרה אחת כוללת והיא המשך קיומנו לעשות רצון בוראנו.

כל החורבנות והאסונות הגדולים ביותר שעם ישראל חווה בהסטוריה, לא קרו אלא על רקע המחלוקות הרבות ושנאת החינם אשר שררה בתוך עמנו.

ביום מיוחד כל כך כמו יום הזיכרון ויום העצמאות זה בדיוק הזמן לזכור את הנופלים. מדוע חרפו הם את נפשם עבורנו? כדי שנוכל לחיות כאן בשקט ושלווה ובשלום, ללא קשר לדת, מין וגזע.

כשג'ו ביידן נשיא ארה"ב נבחר לנשיא לראשונה לפני שלוש שנים, סיפר מעשה מדהים שקרה לו כאן בארץ אחר מלחמת יום הכיפורים. כאשר נפגש עם ראש הממשלה דאז גולדה מאיר, שאל אותה, איך שרדתם את המלחמה? והיא ענתה לו שלעם ישראל יש נשק סודי וחזק מאוד שאין לאף אומה אחרת. באותו רגע חשב ביידן על נשק גרעיני עוצמתי במיוחד, ושאל אותה למה היא מתכוונת באומרה 'נשק סודי'? ענתה לו גולדה מאיר: 'תבין ג'ו, אין לנו לאן ללכת, אין לנו ארץ אחרת. זה הנשק הסודי שלנו!' זה מעשה קצרצר עם מסר עוצמתי שצריכים אנו להפנים חזק לליבנו. אחרי הכל אנחנו עם אחד ויש לנו רק ארץ אחת, בואו לא נאבד את המתנה האלוקית העצומה הזאת.

יום עצמאות שמח!