א. תענית עשרה בטבת הוא תענית צבור ואפילו חל בערב שבת צריך להתענות, אולם מאחר ואין להתענות בשבת, יש למהר לקדש, ואף הנוהג שלא לקדש בין שש לשבע [ולפי אופק א"י בין 17.0 עד 18.40] מ״מ בשבת זו לא יחמיר בזה.
ב. שחרית, הש״ץ בחזרה אומר עננו, (ואם שכח אם נזכר לפני שאמר בא״י של רפאנו אומרה שם וחוזר לרפאנו, ואם שכח עד לאחר שאמר בא"י אומרה בשומע תפילה), לאחר נפילת אפיים אומרים סליחות ואבינו מלכנו, וקוראים בתורה ׳ויחל׳.
ג. מתרחצים לכבוד שבת כרגיל, גם בעל נפש מפני כבוד השבת. מותר להסתפר וליטול ציפורניים.
ד. טעימת תבשיל לכבוד שבת מותרת כשפולט.
ה. ילד מגיל 9, יש לחנכו שלא יאכל אוכל מבושל או ממתקים בתענית צבור, ואם יש לילד צער מכך מותר.
ו. מקדימים תפילת מנחה מפני קריאת התורה ונשיאת כפיים שיהיו מבעוד יום.
ז. מנחה, קורים ׳ויחל׳ ומפטירים 'דרשו'. גם יחיד שצם אומר 'עננו׳ בשומע תפילה, (ואם שכח אומרו לפני 'יהיו לרצון', וגם אם שכח ואכל שדינו שממשיך לצום יאמר ביום צום התענית הזה). הכוהנים נושאים כפיהם. ואין אומרים אבינו מלכנו.
ח. מי שאינו מתענה לא יהיה חזן ובעל קורא בשחרית ובמנחה, וכן לא יעלה לתורה ואם קראוהו לא יעלה.
ט. מתפללים ערבית 20 דקות אחר שקיעה, ולכתחילה יש לחזור ולקרוא קריאת שמע אחר כך עוד פעם, ועל הגבאי להכריז על כך.
י. טוב שיקדש ויאכל הסעודה מיד, ויכול לשתות קפה לפני שייטול ידיו, על ידי שיכין הקפה לפני הקידוש, ובקידוש יפטור אותו מברכה ראשונה, ומיד אחר הקידוש ישתה, ויזהר לברך בורא נפשות על הקפה, ועל היין אין לברך אחריו כי נפטר בברכת המזון (כמבואר בשו״ע הרב סוף סימן רע״ם).
יא. אלו שקשה להם לאכול הסעודה מיד אחר תענית, יאכלו אחר הקידוש כזית פת ויעשו הפסקה עד 72 דקות, והרוצים לשתות קפה עם כזית מזונות (לא פחות), ואחר זמן לאכול הסעודה יכולים לעשות כן.
חזק וברוך
יישר כח על ההלכות