פרשת ואתחנן | דברי חיזוק והשקפה מהמחנך הרב מרדכי אגאי שליט"א

השבת נקראת שבת נחמו בו אנו מבקשים נחמה על חורבן הבית וגלות השכינה   ושממות היכלנו אחרי יומא דתעניתא תענית תשעה באב ובדיוק בפרשה זו אנו רואים שמשה רבנו גם כן התחנן והתפלל להשם שעל אף שנשבע לו שלא יכנס לארץ ישראל כי הוא הכה את הסלע על אף זה  הוא מבקש ומתחנן כתינוק המתחטא לפני רבו שיוותר לו על עונשו ויסיר כעסו לאלתר ממנו

ולכן הוא מבקש אעברה נא ואראה את הארץ הטובה כלומר גם אם לא תתיר לי לישב בתוכה כי נשבעת אבל לכל הפחות תן לי לעבור ולראות

עד כדי כך רועי ישראל ואבות האומה השתוקקו לראות את הארץ אפילו אם לא יתגוררו בה בדרך קבע אבל לפחות להיכנס בה  לזמן מועט גם כן

וזה מתקשר בדיוק לצער ותחינתנו מהשם שיתן לנו נחמה ויראנו בנחמת ציון בבנית המקדש השלישי בתפארתו

להמחיש את הדברים יותר :

מן הראוי להזכיר את דברי המדרש אמר משה אל השם ריבונו של עולם אתה קראתני עבד  .מתחנן אני לפניך להיכנס לארץ   ואם עבד אומר לו לרבו אהבתי את אדוני לא אצא חופשי מיד הגישו אל הדלת ורצע אותו באוזנו ועבדו לעולם  ואדוניו מקבל את בקשתו ותחינתו ולא משלחו אז גם אתה השם קבל את תפילתי ותן לי להיכנס לארץ

מיד עונה לו השם כבר נגזרה מיתה על אדם הראשון  כיון שאכל מעץ הדעת ולכן מיתה נגזרה על כולם

והקשה רבינו בחיי :

מה עניין התפילה והתחינה של משה רבנו .הרי בתחילת דבריו הוא מזכיר נפלאות השם את גודלך ואת היד החזקה ומיד לאחר מכן מבקש בקשה להיכנס לארץ ישראל

ומה הקשר בין הדברים ???

וביאר רבנו בחיי את בקשת משה רבנו  כך שמשה רבנו אומר להשם אתה נתת בי דעה וכוח והשגה לראות את גבורת השם בעולם וליהות חלק מהתגלות השכינה בעולם כפי שעשה עם פרעה ובקריעת ים סוף ושאר הניסים בבארה של מרים ונס המן וניסים על גבי ניסים משתלשלין ויורדים ללא הפסקה וכל זה שיתגדל  שמך בעולם ולמען דעת כל עמי הארץ כי אין עוד מלבדו אז מן הראוי להמשיך להיכנס שיהיה לו זכות בקיום מצוות התלויות בארץ שאינן נוהגות בחוץ לארץ

והדברים מדברים בעד עצמם

 שרצון הצדיקים בהגעתם לארץ היה אך ורק לקנין רוחני ותוספת מצוות שאינם מחוץ לארץ ולא סתם כניסה בדרך ארעית או כניסה לראייה בעלמא כמו שנראה  מפשיטות הפסוק אעברה ואראה

וכפי הידוע הגאון מוילנא לפני עלייתו לארץ הקדושה במכתבו לתלמידיו כתב כך ואני תהילה להשם יתברך נוסע לארץ הקדושה שהכל מצפים לראותה חמדת כל ישראל חמדת השם יתברך כל העליונים כולם תשוקתם אליה

כל רצונו היה רק לזכות ליהנות מקדושת הארץ  ותו לא …

המגיד מדובנא המשיל משל נפלא בעניין זה

אדם עשיר מופלג היה לו בן אויל וחסר דעת האב הבין כי אם יוריש כספו לבנו זה הכל ילך לטמיון

מה עשה האב החכם

לקח ארגז והניח שם את כל כספו וזהבו אבל מתחת לארגז הניח מכתבי תחינות ובקשות ומכתבי  בקשה לעזור לבנו כאשר ביום מן הימים ירד מעושרו לאבדון ויחוסו ויחמלו עליו

כך הנמשל הוא אחרי כל ההכנות שהכין לנו השם כמו בית המקדש וכליו ידע השם שאנו בניו העניים נגלה ביום מן הימים מהארץ  ונשאר חסרי תועלת והדבר היחיד שישאר לנו זה התפילה אשר בכוחה לשנות את מצבנו ולהעלותינו משאול לפסגות ולהוציאנו מאפילה לאורה ומשיעבוד לגאולה כפי המבואר בגמרא למה נמשלה תפילת הצדיקים לעתר לומר לך מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום כך תפילתם של צדיקים מהפכת ממידת הדין למידת הרחמים

השם יזכנו להתפלל מתוך הכנעה ויראה ולעובדו בלבב שלם  גם בימי בין הזמנים בהם יש התגברות יצר הרע  להתעורר מאוחר ולצאת לנפוש והיצר דורש גם להינות

אבל עלינו לזכור את נחיצות וחשיבות התפילה אשר היא הכרחית ונחוצה בכל צעד ושעל בכל עת וזמן

שבת שלום ומבורך