כשהציג את הספרים לאדמו"ר ציין כי הזוהר הקדוש כלול ממאמרים מאמרים שאין תמיד קשר לכאורה בין מאמר למאמר, אולם בהדפסת הזוהר הדפיסו המדפיסים כל המאמרים כאחד, ולא תמיד ציינו היכן מתחיל מאמר חדש. והראה לרבי שבזוהר שיו"ל ע"י מערכת 'עוז והדר' ציינו כותרת ראשית לכל מאמר ומאמר, בנוסף כתבו הקדמה קצרה לכל מאמר שבו מתומצת כל העניינים המובאים במאמר.
עוד ציין כי בלימוד הזוהר הק' יש קושי להבין את דבריו, מכיון שהזוהר עובר מעניין לעניין ללא ציון דרך, ולאחר כמה עניינים, חוזר שוב לענין בו פתח, מה שמקשה על הלומדים בהבנת דברי הזוהר, והראה כיצד ב'עוז והדר' הוסיפו קישורים בין קטע לקטע בכדי שהלומדים יבינו את ההקשר, בנוסף הוסיפו בתחילת הכרך מפתח עניינים של כל העניינים המבוארים בזוהר.
כמו כן אמר שכפי הידוע רוב כתבי האריז"ל שבידינו נכתבו ע"י תלמידו רבי חיים ויטאל, וכפי שציווה האריז"ל קודם פטירתו שרק תלמידו רבי חיים ויטאל יעסוק בתורתו, וכתיבתו של רבי חיים ויטאל אפשר להבינו יותר אחר עיון בדבריו. אולם בשער מאמרי רשב"י מביא רבי חיים ויטאל ביאור מכתי"ק של האריז"ל פירוש על הקדמת הזוהר, שאף המורגלים בלימוד כתבי רבי חיים ויטאל מתקשים להבין נוסח כתב האריז"ל.
בנוסף ציין שעורכי 'עוז והדר' הקפידו לבאר את הקדמת הזוהר ע"פ כתב יד האריז"ל על אף הקושי הגדול בהבנת דבריו הקדושים. בנוסף לכלל המפרשים שהביאו בהערות על הזוהר כל מפרש ומפרש, כאשר קודם לכן הביאו הקדמה קצרה להבנת דבריו, כדוגמת הר"ן על הרי"ף שהביא שיטות הראשונים העיקריים על הגמרא והרי"ף בתוספת הבנה.
אביו הרה"ח ר' חיים ימפל מאשדוד הביא ספרים עתיקים 'משכנות הרועים' שם מובאים דברי תורה מהרבי מהר"ש מבעלזא זי"ע וכן הספר 'דובב שפתי ישנים' בו מובאים דברי מספד בכי תמרורים על פטירתו של הרבי מהרי"ד מבעלזא זי"ע.
