הבוקר פירסמו חברי מועצת גדולי התורה מכתב לציבור החרדי לאור המצב הקשה השורר בארץ הקודש.
במכתבם כותבים:
"בעד עמך רחמים שאלי"
"מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הצבור" (רמב"ם הלכות תענית)
בעיצומו של יום שמיני עצרת החג הזה, כאשר כלל ישראל שש ושמח בשמחת התורה, אחרי ימי חג הסוכות הנעלים, שכלל ישראל שילם פרים שפתיו בתפילה גם עבור אומות העולם – קמו מרצחים בני עוולה שפלים ובאו בשערי ישובים בארץ-ישראל, לא חסו ולא חמלו על איש, אנשים נשים וטף, רבים חללים הפילו הי"ד, רבים נפצעו ישלח להם השי"ת רפואה שלימה במהרה מן השמים, ואחרים נלקחו בשביה – יחיש להם ה׳ פדותם.
׳לבי לבי על חלליהם׳. כלל ישראל הערבים זה לזה – אינם נותנים מנוח לנפשם, ותרב בקרבו תאניה ואניה על הנספים, המקום ינחם משפחותיהם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. לבם יוצא אל לקוחי-השבי ובני משפחותיהם המטולטלים בדאגה, ואל הפצועים המתייסרים בכאביהם – ומתפללים כי יוציאם ה' מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה במהרה, בבריאות הגוף והנפש.
׳עת צרה היא ליעקב׳, וצרו צעדים מלכת בחוצות ערי ארץ קדשנו, ואף בחדרים אימה מחמת טילים ואיומים ועוד קולות מלחמה נשמעים וקרב מתחולל ומאות אלפי חיילים מצויים בחזית ישמור ה'ויגן עליהם – אין לנו שיור ואין לנו חיזוק אלא בתורה הקד' ובשיפור המעשים, בתפילה ובעתירה,
אנו קוראים לכל בית ישראל מקטון ועד גדול לקיים את דברי הנביא ישעיה (כו' כ'): "לך עמי בא בחדריך, וסגר דלתיך בעדך, חבי כמעט רגע עד יעבור זעם", וכפי שמפרש רש"י: "תשובה זו השיבהו לנביא לך עמי בא בחדריך בבתי כנסיות ובבתי מדרשות". להגביר חיילים ולהוסיף בהתמדה בתורה, ביגיעה בתורה ובידיעת התורה, "תולעת יעקב אין כוחה אלא בפה", להרבות בתפילה, באמירת פרקי תהילים, לזעוק, להתחנן לה' יתברך ולבקש רחמים, שאל יעזבנו ואל יטשנו ולא ישמע שוד ושבר בגבולנו.
לפשפש כל אחד במעשיו ובדקי נפשו, להוסיף זהירות והרחקה מלשון-הרע ומרכילות, וכפי שהגידו חכמים במדרש (ויק"ר כו' ב') שאף דור שפל "על ידי שלא היו בהן דילטורין, היו יוצאין למלחמה ונוצחין".
הזמן מבקש את תפקידו, להוסיף משמרת למשמרת, לחזק את בדק הבית בשמירה יתירה על עצמו ועל בני ביתו, מכל כלי המשחית של הטכנולוגיה הקלוקלת, לחזק הגדרים ולשמור מכל משמר על תקנות ועדת הרבנים איש על מחנהו ואיש על דגלו, ובזכות השמירה מלמטה נזכה לשמירה מעולה מלמעלה לבל יעבור בם מקרה רעה.
ועל כולנה, אחינו בית ישראל – אֶל יאוש! נתחזק כולנו באמונה ובבטחון, נשים מבטחינו בצור ישראל וגואלו, ניטע בלבבינו ובלבב בנינו ובנותינו את האמונה הפשוטה "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב", נזכור ונזכיר כי "לא יכלמו לנצח כל החוסים בך", הבורא יתברך הטוב ומטיב לכל – ישמור שארית ישראל ויצילם מיד כל צר. נעשה כל אחד המוטל עלינו – והוא יתברך יגמור עלינו לטובה, ישמע שוועתנו ויקבל תפילותינו לרחמים ולרצון ויחיש לגאלנו בב"א.
