החל מתפילת שחרית, הגיע ציבור רחב אף מחוץ לעיר להשתתף ביום קדוש זה החל בימי השובב"ים.
סדר הלימוד התקיים לאחר סעודת פת שחרית באולם שע"י בית הכנסת, שם סביב שולחנות ערוכים במיני מגדנות, קראו במשך היום שלוש פעמים את כל ספר התהילים להצלחת כל עם ישראל, כשכל היום הציבור היו בתענית דיבור ולא שחו כל שיחה בטלה כלל.
האדמו"ר הגר"ש טולידאנו הסביר בשבת קודש קודם לכן את מעלתו הגדולה של יום תענית דיבור המובא בספרים הק' שמעלתו גדולה מתענית רגילה והביא בשם הספרים הק' כי כל הצרות הבאות על האדם בעולם ברובם הם בגלל חטא הלשון כמ"ש מוות וחיים ביד הלשון וכן שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו, ויום אחד של תענית דיבור שווה בערכו לשישים וחמש אלף צומות!!! ובשם הרש"ש זצוק"ל מובא שכתב שמה טוב ומה נעים שדווקא בימי השובב"ים לקיים יום "תענית דיבור" ברוב עם שהוא תיקון גדול למידת היסוד.
בראש הלומדים ישב הרה"ג האדמו"ר רבי שמואל שמעון טולידאנו שליט"א כשבין לבין הדליקו נרות לכבוד נשמותיהם של הצדיקים. בין הספרים הקהל עמד על רגליו וערכו קבלת עול מלכות שמים.
בצהריים על מנת שימשיכו את רצף קריאת התהילים התקימה הפסקה והוגש לציבור המשתתפים סעודת כיד המלך. לקראת תפילת מנחה בסוך לשקיעה פתחו את ארון הקודש כשכל הקהל עמד על רגליו ואל מול ספרי התורה קראו את תפילת הסניגוריה המיוחסת לאוהבן של ישראל בעל הקדושת לוי זיע"א מברדיטשוב על עם ישראל כשהגר"ש טולידאנו קורא את התפילה יחד עם כל הקהל מילה במילה.
בסיום, הציבור עבר להתברך מיום קדוש זה לישועת הכלל והפרט.
